fbpx

איך לא לאלף כלבים – אילוף כלבים של פעם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

[sociallocker id="2525"]
[divide color="#"]

השלבים המוטיבציונים באילוף כלבים

[divide color="#"]

 

[highlight bgcolor="#DDFF99" txtcolor="#000"]כתבתי את המאמר הזה עוד ב2001 ולאחרונה (2013) התסכלתי עליו שוב. בהתחשב בעובדה שאני כתבתי את המאמר הזה אני יכול לקחת את הרשות ולהגיד שמדובר בקשקוש מוחלט. מדובר באילוף "אולד סקול" של פעם.[/highlight]

לא קראתי את המאמר הזה 12 שנים ולאחר שהסתכלתי עליו התכווצתי. הנטיה הראשונה שלי הייתה למחוק אותו מהאינטרנט. חשבתי שהוא היה צריך לעוף כבר ממזמן. אבל אחרי קצת זמן החלטתי להשאיר ולהוסיף הערות שוליים.

אני מאמן כלבים כבר 50 שנה. אם אתה אוהב כלבים כמו שאנחנו אוהבים אתה תבין שאילוף כלבים זה מסע. אם יש לך ראש פתוח אתה תבין שלעולם לא תדע הכל לגבי אילוף כלבים. בזמן שתקבל נסיון אתה תלמד שיטות חדשות, אתה תשנה את המחשבה שלך בנוגע לשיטות ישנות ותהפוך למאלף טוב יותר. אז עם זאת שנאמר, אני יודע לבי שהשיטות במאמר הזה הם שגויות – לכן אני מדגיש המאמר הזה הוא איך לא לאלף כלבים.

איך לא לאלף כלבים:

[divide color="#"]

 

יש גישה כללית בלימוד כל תרגיל באילוף כלבים. זה מתחיל בכך שכל מאמן מבין שכלב צריך בין 30-50 חזרות על כל תרגיל לפני שהכלב לומד אותו. בניגוד בן אדם צריך 7 חזרות.

אם כלב מפתח בעיה שאתה צריך לפתור באימונים זה הולך לקחת יותר מ30 חזרות כדי שהוא ילמד יאמץ התנהגות חדשה. זה מדוע אני מסביר לאנשים שהרבה יותר פשוט לקחת קצת יותר זמן באימון תרגיל בדרך הנכונה בפעם הראשונה מאשר לחזור אחרונה ולתקן בעיות.

 

יש שלושה חלקים באימונים ללימוד כלב כל תרגיל. זה נוגע למשמעת וכל שאר העניינים הקשורים לאימון (שמירה, אג'יליטי וכו')

 

1. שלב הלמידה (** איך לא לאלף כלבים **):

בשלב הראשון אנחנו מלמדים את הכלב את המשמעות של הפקודות של התרגיל. זה נעשה על ידי חיזוקים חיוביים. במילים אחרות, אנחנו מוצאים משהו שהכלב ממש אוהב (צעצוע, אוכל). ואז אנחנו מראים לכלב (ללא תיקונים) שאם הוא עושה את מה שנבקש הוא יקבל את הפרס.

האתגר לכל מאלף הוא לקבוע לחלק לשלבים קטנים מספיק כדי שהכלב יבין מה אתה רוצה ממנו. אם זה נראה כאילו שהוא לא מצליח לתפוס מה אתה רוצה ממנו אתה צריך לחלק לחלקים עוד יותר קטנים. ללמוד איך לעשות את זה לוקח נסיון או חשיבה מרובה (נדיר אצל רובינו).

2. לימוד דרך הצלחה אקראית (** איך לא לאלף כלבים **)

בשלב השני אנחנו מלמדים את הכלב שהוא לא מקבל פרס עבור כל פעם שהוא עושה את המבוקש ממנו ומצליח לסיים תרגיל בהצלחה. המטרה של הכלב הזה הוא ללמד את הכלב שהוא לעולם לא ידע מתי הפרס מגיע. זה בונה יצר.

דוגמה לכך הוא בשלב הרגלי. בהתחלה, (לאחר שהכלב לומד לשבת ליד הנוהג ולהתפרס על הפנים שלו), הכלב מקבל פרס על צעד אחד ברגלי. לאחר שהוא יתמיד והשאר עם הנוהג (עם דרייב ופוקוס) צעד אחד, הצעדים מוגברים ומפחיתים באקראיות את התדירות של הפרסים.

כך שהוא יכול לקבל פרס עבור 3 צעדים, לאחר מכן עבור 5 צעדים, 7 צעדים, לאחר מכן אחרי 2 צעדים, לאחר מכן צעד אחד, לאחר מכן 9 צעדים. עם מטרה בראש שהכלב צריך להשאר בדרייב ולהשאר מפוקס לאורך כל התרגיל לפני שהוא מקבל אוכל או צעצוע.

אם הוא שובר פוקוס, התרגיל נגמר ואין פרס. צריך להתחיל מהתחלה ולתת את הפרס מוקדם יותר. זה חייב להיות ברור לכלב (בשלב זה של האימון) שעבור שהוא יקבל את הפרס, הוא חייב לעשות מה שמבוקש ממנו.

3. לימוד דרך קונפליקט (** איך לא לאלף כלבים **):

בשלב האחרון של לימוד התרגיל הוא ללמד (לחסן) תרגיל על ידי יצירת סביבה לא וודאית עבור הכלב. אנחנו מכריחים אותו לחשוב מה אנחנו רוצים שהוא יעשה. אנחנו רוצים ליצור סיטואציה היכן שהכלב יעשה טעות ואז נראה לו שהוא חייב לחשוב לפני שהוא עושה משהו או שהוא יקבל תיקון ולא יקבל את הפרס המבוקש (צעצוע או אוכל).

השלב הזה באימונים מלמד את הכלב לשלוט על עצמו. חלק מהכלבים מגיעים לרמת יצר כל כך גבוהה שהם מפסיקים לחשוב. השלב הזה באימונים (לימוד דרך קונפליקט) הוא הדרך שבה כלבים לומדים לשלוט על עצמם.

דוגמה לכך הוא כאשר רוטינת הלמידה משתנה רק מספיק מעט כדי ליצור מצב שהכלב יעשה טעות. ברגלי זה יכול להיות שינוי המהירות ההליכה. זה יכול להיות פניה חדשה.

צורה מסוימת של תיקון או כח כמעט תמיד חייב להיות כדי שתרגיל יהיה מאומן במלואו. זה חשוב מאוד שהנוסחה תהיה תמיד : דרייב או יצר – תיקון או כח – דרייב או יצר.

במילים פשוטות, זה אומר שכשאנחנו מנסים להתחיל תרגיל עם יצר רב (הכלב "משתגע" לקבל את הפרס ומנסה ממש חזק לעשות מה שהוא יכול כדי לקבל את זה). כשהוא עושה טעות, בזמן שהוא ביצר גבוה, אנחנו מכניסים כח (תיקונים). התיקונים מוציאים מעט יצר מהכלב. הצעד האחרון שלנו בהשתלמת התרגל הוא על ידי החזרת הכלב ליצר גבוה. מכאן:  יצר גבוה – תיקון – יצר גבוה.

דוגמה מושלמת לכך ניתן ללמוד בעבודה ה"רגלי". הכלב נמצא ביצר גבוה (הוא יודע שהוא יקבל כדור או צעצוע אם ילך מספר מסוים של צעדים – הוא לא יודע כמה). המאמן מחליט שהאימון יהיה על 15 צעדים לפני שהכלב מקבל פרס. ב10 צעדים הכלב שובר את הרגלי ומתקדם מעבר לרגל כי הוא כבר חסר מנוחה (בראשו הוא רוצה את הפרס והוא חיכה מספיק זמן), המאמן נותן תיקונים חזקים עם הרצועה כדי להחזיר את הכלב למצב "רגלי".  זה מוציא חלק מהיצר אצל הכלב (הוא עכשיו חושב שזה קצת פחות כיף ממה שהוא חשב). אבל ברגע שהכלב לוקח 2-3 צעדים ב"רגלי" הנוהג נותן את הפרס.

לאחר שעושים זאת 30 פעמים, הכלב לומד שכל פעם שהוא מקבל תיקון – הוא הולך לקבל פרס אם הוא יעשה מה שמצפים ממנו. כש"הנורה נדלקת" בראש של הכלב אנחנו נראה כלבים שעולים ברמת היצר יחד עם התיקונים. הם גם יודעים שאם הם לא יעשו כמצופה, התיקון הבא יהיה חזק יותר.

מאלפים חדשים משתמשים בנוסחה הזו (יצר גבוה – תיקון – יצר גבוה) כדי לקבוע כמה חזק יש לתקן את הכלב. התיקונים לעולם לא צריכים להיות כל כך חזקים שהנוהג לא יכול להחזיר את הכלב למצב של יצר גבוה. תיקונים תמיד יוציאו יצר מהכלב. תיקונים לעולם לא צריכים להיות כל כך חזקים שהנוהג לא יכול להחזיר את הכלב ליצר גבוה ולמצב עבודה, לכן רמת התיקון צריכה להתאים לאופי הכלב. לכן המושג "כלבים קשים" ו"כלבים רכים". "כלב כך" צריך רק תיקונים חלשים מאוד. אם התיקון הוא חזק מדי עבור "כלב רך" הוא לא יתאושש מהר מספיק כדי לחזור ליצר ולמצב עבודה. מצד שני, "כלב קשה" מתאושש מספיק מהר מתיקון ויחזור במהרה לעבודה לאחר תיקון קשה.

המאמן הצעיר צריך ללמוד שהוא חייב לשלוט על עצמו ועל רמת התיקונים שהוא נותן. הוא לעולם לא יהפוך למאלף יעיל אם הוא לא יפנים את הדבר הזה. ללמוד את הנוסחה של יצר-תיקון-יצר הוא כנראה הדבר החשוב ביותר שמאלף צריך ללמוד.

כשכלב עובר דרך השלב הזה בהצלחה, הוא למעשה יעלה ברמת היצר לאחר שהוא יקבל תיקון מאחר והוא למד שהוא כעת יהיה בסיטואציה שהוא יצליח לעמוד במטרה ולקבל את הפרס.

[divide color="#"]

 

מאמר זה היה בנושא: איך לא לאלף כלבים

[/sociallocker]

עקבו אחרינו

הירשמו לרשימת התפוצה לקבל עדכונים

תרמו לנו!

תרמו לנו עכשיו על מנת לעשות דברים טובים

תעזרו לנו לעזור לכלבים שיעזרו לכם