אנתרופורמורפיזם הוא כאשר אנחנו מקנים תכונות או התנהגויות אנושיות לבעלי חיים, צמחים והעולם בכללי. בעלי כלבים לפעמים משתמשים בזה כדי לאשר את האשמה אצל הכלב שלהם כאשר הם מוצאים את הכריות קרועות או התנהגות לא נאותה אחרת. זה דיי ברור מי עשה זאת מאחר ורק הכלב נמצא בבית. כאשר יש מספר בעלי חיים בבית, הטחת האשמה תהיה על מי שיש לו את "הפרצוף האשם", אשר יכול להיות תמים לגמרי והדבר יפגע במערכת היחסים שלכם. הנה המדע שמסביר איך באמת נראה "המבט האשם".
בשנים האחרונות, מדענים התחילו ללמוד את המורכבות של המוח הכלבי, איך כלבים רואים את העולם, ואיזה רגשות הם חשים. אנחנו יודעים שכלבים חשים פחד, חרדה, אבל, חיבה, חשד ורגשות אחרים, אבל לא בהכרח באותה צורה שאנחנו חשים אותם. אשמה היא תגובה רגשית של הכרה בטעות, שזה משהו שבעלי כלבים מניחים שהכלבים שלהם מבינים בגלל "המבט האשם". במציאות, המבט הזה הוא לא מה שהוא נראה.
לחתולים אין את "המבט האשם" מכיוון..אובחן… הם חתולים ולא ממש אכפת להם אם הם טעו או לא. כלב מצד שני, יכול לשחק עם את הקלף של האשמה כמו שחקן בהוליווד. הוא יכול להתכווץ בחוסר נוחות, להתחבא ולמצמץ בעיניים לעתים תכופות, להמנע מקשר עין, להוריד את הראש ולהתסכל עליך בעיניים עצובות. הוא עלול לקרב את האוזניים אחורה לראש, ללקק את השפתיים, להתגלגל על הגב או להתחבא. חלק מהכלבים מנסים "לסנוור" את הבעלים בעזרת חיוך כלבי. הבעלים הופך להיות שופט, ופסק הדין הוא.. אשם! אבל "המבט האשם" של הכלב שלך הוא למעשה תגובה לכעס שלך ושפת גוף אגרסיבית – לא הכרה במשהו שהוא אולי לא עשה טוב בזמן שלא היית.
2 מחקרים, אחד ב2009 על ידי אלקסנדרה הורווויץ, עוזרת פרופסור בברנרד קולג' בניו יורק, ועוד אחר ב2014 על ידי ג'ולי הכט, פרופסור וחוקרת התנהגות כלבים, שניהם לקחו עניין ספציפי ב"מבט האשם" של הכלב. שני המחקרים מצאו שכאשר מעומת עם בעלים עצבני, כלבים הגיבו על ידי הצגה של אשמה, אפילו אם הם לא היו אשמים בשום דבר.
הורווויץ בדקה סדרה של ניסויים. באחד, בעלי כלבים הציגו חטיף מול הכלבים שלהם, ואמרו להם לא לאכול אותו ועזבו את החדר. בנקודה הזו, החוקרים נתנו לחלק מהכלבים לאכול את החטיף, אבל לחלק לא. בחלק מהמקרים אמרו לבעלים שהכלב אכל את החטיף בזמן שהם לא היו, באחרים אמרו לבעלים שהכלב שלהם היה "טוב" ולא אכל את החטיף. החוקרים לא תמיד אמרו את האמת לבעלים.
המחקר של הכט היה דומה. כלבים הושארו ליד אוכל על שולחן והונחו על ידי הבעלים שלהם לא לגעת בו. חלק מהכלבים אכלו את האוכל בזמן שאחרים לא הקשיבו לבעלים והשאירו אותו לבד. חוקרים צפו בכל כלב כדי לראות כדי לראות איך הוא יגיב לבעלים שלו כאשר הם חוזרים. לא היה שום הבדל בין הכלבים שאכלו ואלה שלא. חשוב מכך, הבעלים לא ידעו אם הכלב היה "טוב" או שהוא לא התנהג כשורה. שני המחקרים הראו ש"המבט האשם" הוא תוצאה של ההתנהגות שלנו לסיטואציה מסוימת וטון הקול שלנו ואין לזה שום קשר להאם הכלב עשה דבר שאסור לו או לא. מחקר מ2015 מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, היה דומה למחקר של הורוביץ ומצא אותו דבר.
כלבים משתמשים בתגובה מולדת של התנהגות כנועה כאשר מעומתים עם כעס כדי שאנחנו נרגע. אם אתה שם לב לכלב אתה יכול לראות את "המבט האשם" אם אתה חוזר הביתה אחרי יום גרוע בעבודה כאשר אתה מתוסכל וטורק את הדלת בעצבים. למרות שהוא עשה שום דבר לא בסדר, הכלב שלך מבין שאתה מתוסכל והוא מבולבל על ידי מצב הרוח שלך. זה אפשרי שחלק מהכלבים ילמדו לקשר בין התנהגות אסורה לתגובה עצבנית של הבעלים, אבל חוקרים לא מאמינים שכלבים מרגישים רגשות מורכבים כמו אשמה.
"המבט האשם" של כלב הוא לא מה שאתה חושב. הוא פשוט אומר "אני רואה שאתה כועס. תן לי לעוזר לך להרגיש יותר טוב".
