התיאוריה מאחורי תיקונים באילוף כלבים

[sociallocker id="2525"]
במהלך ה15 שנים האחרונות אנחנו רואים הרבה מאמנים "חיוביים לגמרי" שטועים לחשוב שהם יכולים לאלף כל כלב בלי לתת לעולם שום תיקון. האנשים האלה או חסרי נסיון או שהם יודעים יותר טוב אבל בגלל שזה פוליטקלי קורקט ומוכר הם מדברים כך. למעשה 99.9% מכל הכלבים שאולפו בשיטות חיוביות בלבד יעמוד בסופו של דבר בהסחת דעת כשהוא ללא רצועה שהיא חזקה יותר לכלב הזה מהפרס של הנוהג. כשזה יקרה הכלב ישכח מהנוהג שלו, למרות שהוא יודע בדיוק מה מבקשים ממנו. זה מתי שהעסק נהיה מסוכן. כלבים כאלה יכולים להכנס לקרבות כלבים או להדרס בכביש. העבודה היא שיבוא זמן שכל נוהג יודע ב100% שהכלב שלו מבין לגמרי את מה שהוא מבקש ממנו אבל הכלב מתעלם מהפקודה. כשזה קורה הכלב צריך איזה סוג של תיקון כדי לקבל ממנו תשומת לב. הרבה מאלפים יגידו לך "תראה ב"עולם המים" איך דולפינים ולוויתנים קטלניים מאולפים ללא תיקונים". כל אדם בעל חצי מושג יודע שחיות אלה מוכרחות לחיות בבריכות קטנות עם אפס הסחות דעת. אם לוקחים מהם אינטראקציה עם בני אדם ומשהים מהם אוכל, זה, לבעל חיים שחי בבדידות בבריכה, חתיכת תיקון.

המטרה של תיקונים באילוף כלבים היא לא להעניש את הכלב על התנהגות רעה או לא נכונה אלא המטרה של התיקונים היא להסית את ההתנהגות.

הבנת ה-תיקונים באילוף כלבים היא הליבה בהבנת אילוף כלבים.

אחת הבעיות הגדולות שאני רואה אצל מאלפים חדשים היא שהם נותנים תיקונים לא יעילים שלא מסיתים התנהגות. מה שהם עושים זה מוציאים לכלב את הנשמה. תיקונים מציקים עושים "דה-סינטזציה" לכלב מפני תיקונים (כלומר מוציאים את ההשפעה מהם). תיקונים מציקים פשוט מלמדים את הכלב שהוא לא צריך להתרגש בכלל מתיקון של המאלף.

יש גם מאלפים שמרגישים את הצורך להעניש כלב עם תיקון. אלה מאלפים שיכולים לאלף כלב אבל לעולם לא יצרו איתו קשר. ולמרות שכך היה נהוג בעבר, היום ידוע שמדובר בהתעללות למעשה.

המטרה של המאמר הזה היא להאיר את הנושא של מתי להשתמש בתיקונים בשיטת אימונים. אני גם אספק אוכל למחשבה על איך לקבוע באיזה רמה ובאיזה אופן יש לתת תיקון לכלב על פי הטמפרמנט שלו.

כלבים, כמו אנשים, הם אינדיבידואלים. תיקון שישנה התנהגות אצל כלב אחד יהיה בעל שום השפעה על כלב אחר. השהיה של פרס בדמות אוכל או צעצוע עבור הרבה כלבים יכול להיות מספיק עבור שינוי התנהגות, בזמן שאצל כלב עם דחף חזק במיוחד, ללא רצועה, שעומד בפני הסחות דעת משמעותיות, יצטרך תיקון מקולר חשמלי כדי לשנות התנהגות.

לא רק שכלבים שונים צריכים סוגים שונים של תיקונים, כל כלב צריך רמות אחרות של תיקונים בהתאם להסחות הדעת שהוא עומד מולם. בזה אני מתכוון שכלב שהיה צריך אזהרה קולית במקרה אחד יצטרך תיקון רצועה רציני למדי כשעומד מול הסחת דעת ברמה גבוהה הרבה יותר.

בשבילי, האומנות של אילוף כלבים אומרת להבין את הטמפרמנט, המוטיבציה, אבל חשוב יותר רמת ההסחות דעת והתיקונים.

מאמנים שנותנים תיקון בעזרת קולר חנק לכלב שמספיק היה אזהרה קולית בשביל לשנות התנהגות הם למעשה מתעללים בכלב. המאלף רק פוגע בקשר בינו לבין הכלב.

 

 

אני מחשיב עצמי כ"מאלף מאוזן מבוסס פרסים"

אני אסביר מה זה אומר.

אני מאמין בלימוד התנהגויות על ידי שימוש בפרסים בעלי ערך גבוהה (צעצועים ואוכל). אני מאמן התנהגויות בעזרת מרקר. אימון בעזרת מרקר (או בעזרת קליקר) היא פשוט שפה שניתן לתקשר איתה עם הכלב בזמן האימונים.

אם אתה לא מכיר את השיטה הזו אתה מוזמן לקרוא את המאמר "העוצמה שבאילוף כלבים בעזרת מרקר"

בשיטת האילוף שלנו אני לעולם לא נותן תיקון לכלב עד שאני בטוח ב100% שהכלב יודע בדיוק מה אני מבקש בזמן שאני מבקש, אבל, הוא עושה החלטה מודעת לא לבצע את ההתנהגות שביקשתי בגלל שהסחת דעת שהוא עומד מולה חזקה יותר מהפרס שלי.

 

5 מילות המפתח שבשימוש באילוף בעזרת מרקר

 

באילוף בעזרת מרקר הכלב לומד את המשמעות של 5 מילות מפתח שאנחנו נשתמש באימונים שלנו במהלך חיי הכלב.

המילים האלה הם "מוכן?", "כן", "לא", "יופי" ו"סיימנו". תקציר מהיר:

1. "מוכן" זה כאשר אנחנו אומרים לכלב שאנחנו עומדים להתחיל באימון או עומדים לבקש ממנו לעשות משהו.

2. "כן" זה כאשר אנחנו אוהבים מה שהכלב עשה – הוא מקבל פרס – והוא משוחרר כעת לעשות מה שהוא רוצה.

3. "לא" זה כאשר הכלב לא ביצע את ההתנהגות טוב מספיק ולא יקבל פרס ואם הוא רוצה פרס הוא צריך לעשות את ההתנהגות מחדש. "לא" זה לא תיקון. זה לא נאמר בטון כועס או שלילי. "לא" פשוט אומר "לא טוב, אני מקווה שתצליח יותר טוב פעם הבאה, תנסה שוב".

4. "יופי" היא פקודת משך. זה אומר שאנחנו אוהבים מה שהכלב עושה ואנחנו מצפים ממנו להמשיך עד שניתן לו פקודת שחרור – "כן". ככה שאם נקח כלב מאומן ונגיד לו "ארצה" הכלב מצופה להשאר בארצה עד שיקבל פקודת שחרור "כן".

כשהכלב מבין פקודת שחרור ופקודת משך הוא לא צריך ללמוד "השאר" בגלל שהוא יודע שהוא חייב להמשיך לעשות מה שהוא עושה עד שהוא משוחרר.

5. "סיימנו" פשוט אומר שהאימון נגמר.

 

ברגע שכלב מבין את 5 המילים האלה אנחנו יכולים להשתמש בהם ללימוד כל התנהגות שנרצה. הכלב לומד שאם הוא יעשה מה שנבקש הוא יקבל פרס בעל ערך רב.

פרסים בעלי ערך רב משתנים בין כלב לכלב. כשאנחנו מתעסקים עם אוכל כל כלב הוא שונה. עבור כלב אחד שאריות סטייק יהיו בעלות ערך רב ועבור אחר חתיכות גבינה או נקניקיה. חלק חשוב מהאימון הוא לדעת מה הכלב שלך אוהב.

אותו דבר עם צעצועים. יש כלבים שיאהבו כריות נשיכה, ויש שיאהבו צעצועים קטנים ומצייצים.

ברגע שקבענו את הפרסים שלנו, אנחנו מלמדים את הכלב שאם יעשה מה שנבקש הוא יקבל פרס. כשהפרס שווה מספיק ונגיד לכלב "לא", הכלב ירצה לנסות שוב. הכלב מבין שהדרך לפרס עוברת דרך נסיונות חוזרים של ביצוע נכון של התנהגות.

זה תמיד לוקח חזרות, חזרות ועוד חזרות. חלק מהכלבים צריכים כמה חזרות וחלק צריכים 100 חזרות.

במהלך הלימוד הבסיסי אנחנו לעולם לא ניתן תיקון על ביצוע התנהגות לא טוב. אנחנו פשוט משהים את הפרס ומבקשים לנסות שוב. מנקודת מבט מדעית השהיית הפרס יכולה להיות תיקון עבור חלק מהכלבים.

אני לא בטוח מי המציא את הרעיון שכלב צריך לבצע התנהגות כראוי 3 פעמים בצרף ללא טעיויות לפני שאנחנו מחליטים שהוא יודע ומבין את ההתנהגות המבוקשת. במהלך האימון אנחנו לעולם לא מתקנים כלב על ביצוע לקוי.

אם במהלך האימון הכלב הפסיק לנסות, אם הוא לא עשה הכללה להתנהגות או אם הוא מבולבל בגלל שציפינו ליותר מדי מוקדם מדי אנחנו או מפשטים את ההתנהגות או מחזירים את הכלב. אנחנו לעולם לא מתקנים על חוסר נסיון.

 

מתי אנחנו מתחילים לתת תיקונים?

 

כשאני אומר שכלב עשה הכללה להתנהגות זה אומר שהוא יודע את המשמעות של פקודה בכל סביבה שבה תבחר לבקש ממנו אותה.

אנחנו לא מתחילים לתקן עד שהכלב עשה הכללה להתנהגות בסביבה שבה אנחנו שמים אותו.

כשאני אומר שכלב עשה הכללה לפקודה "שב" בחצר שלנו זה אומר שהוא ישב כל פעם שאני אבקש ממנו בחצר. כנ"ל אם הוא עשה "הכללה" לפקודה "שב" לדוגמה במטבח.

בשביל שכלב יעשה הכללה להתנהגות אנחנו מתחילים אימונים בסביבה נקייה מהסחות דעת. ברגע שהכלב מבצע את ההתנהגות אנחנו בהדרגה מוסיפים גירויים והסחות דעת. אנחנו רואים שהכלב מבצע 3 פעמים ברצף לפני שאנחנו מוסיפים הסחות דעת.

בהתחלה הגירויים האלה הם קטנים מאוד אבל כשנראה עקביות אנחנו נעלה בהדרגה. אנחנו לא מתקנים כלב בגלל שהעלנו הסחות דעת מוקדם מדי. זה לא טעות של הכלב זו טעות שלנו

 

ההבדל בין אילוף בכח (אילוף הימנעות) לבין שימוש בתיקונים

 

אם אתה נמצא בסביבת מאלפי כלבים מספיק זמן אתה שומע את המושג "אילוף בכח" או "אילוף הימנעות". זה אילוף "אולד סקול" של פעם והוא עובד, אני יודע את זה כי עשיתי את זה 30 שנה.

בצורה הפשוטה ביותר של אילוף הימנעות אנחנו מלמדים את הכלב להמנע מלקבל תיקון על ידי שהוא יעשה מה שאנחנו רוצים.

לפני 30 שנה היינו מלמדים את הכלבים שלנו לעשות "רגלי" בשדה על ידי ששמנו את הכלב עם רצועה בצד שמאל שלנו. היינו עושים סיבוב ימינה, נותנים תיקון רצועה ואת הפקודה "רגלי". לבסוף הכלב הבין שאם הוא שם לב למה שאנחנו עושים הוא היה יכול לקרוא את השפת גוף שלנו ולצפות את הפניה ועל ידי כך להמנע מתיקון רצועה אוטומתי. זה היה אימון על ידי הימנעות.

למרבה הצער אם התזמון לא מושלם, וזה בדרך כלל ככה עם מאמנים חדשים, זה פוגע במערכת היחסים בין הכלב לנוהג. הכלב נהיה מבולבל לחוץ ומדוכא.

מהצד השני כשהתזמון מושלם אימון על ידי הימנעות זו הדרך המהירה ביותר לאלף כלב. זה הרבה יותר מהיר מאימון מבוסס פרסים. אין פה ספק בכלל.

מאלפים מקצועיים שיש להם זמן מוגבל מלמדים את הכלבים של הלקוחות שלהם התנהגות על ידי הימנעות. אין להם ברירה. אין להם את הזמן לבסס את עקרונות האילוף בעזרת מרקר וללמד את ההתנהגויות על ידי פרסים. במקרה הכי טוב נותנים להם 2-3 שבועות עם הכלב שבו הם צריכים להראות התקדמות.

פעם הייתי מזלזל באנשים האלה. עשיתי טעות. הם נותנים שירות לאנשים שלעולם לא יקחו את הזמן ללמוד איך לאלף את הכלב שלהם.

לכן זה חשוב למאמנים חדשים להבין שתיקון כלב על אי ציות לפקודה שהוא מבין בוודאות זה לא אימון בכח או אימון על ידי הימנעות, לפחות לא בספר שלי.

 

תיקון שלילי

 

תיקון שלילי אומר שאנחנו לוקחים משהו מהכלב כתיקון. במילים אחרות אנחנו לא נותנים פרס.

יש מושג באילוף כלבים שנקרא "עונש שלילי". עונש שלילי פשוט אומר שכשהכלב עושה טעות, המאלף אומר "לא – אתה לא מקבל פרס, תנסה שוב". אין ענישה פיזית בגלל שהשהיית הפרס היא חזקה מספיק עבור חלק מהכלבים.

עם חזרות הכלב לומד את המושג הזה. אם אנחנו מלמדים את הכלב קפיצות והכלב הפיל את המקל אנחנו פשוט אומרים "לא", הכלב חוזר אחורה לנקודת ההתחלה בזמן שאנחנו מחזירים את המקל למקום. אין שום כעס או טינה או איום.

דוגמה נוספת היא על ידי כלבים שקופצים על הבעלים שלהם. כשלבעלים יש פרס שווה ביד והכלב קופץ עליו, הוא פשוט אומר "לא" ומחכה שהכלב יתרחק ממנו לפני שהוא נותן לו את הפרס. אם הפרס שווה מפסיק לא יקח הרבה זמן לכלב להבין שהדרך היחידה להשיג את הפרס היא על ידי לא לקפוץ על הבעלים.

 

תיקון חיובי

תיקון חיובי או "עונש חיובי" משמעותו שהכלב מקבל תיקון פיזי.

עבור חלק מהכלבים "עונש שלילי" לא מספיק. הכלבים האלה צריכים "עונש חיובי". זה אומר שהכלב יודע מה הוא אומר לעשות אבל בוחר לא לעשות זאת, עקב חוסר מוטיבציה או חוסר ריכוז. יש אנשים שהם הרבה יותר טכניים ממני והם קוראים לזה "מוטיבציות מתחרות"

מוטיבציות מתחרות אומר שהכלב רוצה משהו אחר יותר ממה שיש לך. בנקודה הזו הכלב צריך לקבל תיקון והתיקון צריך להיות יותר מהשהיית הפרס.

כאן אנחנו מוסיפים את התיקון החיובי. זה אומר שאנחנו מוסיפים תיקון לאחר המילה "לא". חלק מהמאמנים ישתמשו ב2 מילים: אחת עבור ענישה שלילית (השהיית פרס) ואחת בשביל ענישה חיובית (תיקון פיזי). עם הזמן כל כלב ילמד את המילים.

זה קריטי שמאמנים לא יוסיפו ענישה חיובית עד שהכלב יודע בדיוק מה מצפים ממנו אבל הוא מסרב לעשות זאת. כדי להוסיף ענישה חיובית לפני שהכלב מבין את המשמעות של הפקודה זה פשוט להכריח את הכלב או "אילוף על ידי הימנעות" בשיטות של פעם.

הדרך שבה ענישה חיובית עובדת היא על ידי אמירת "לא" וחלקיק שניה לאחר מכן נתינת תיקון עם הרצועה — או באימונים מתקדמים מאוד על ידי קולר חשמלי.

כלבים בוגרים הולכים להבין מהר מאוד שכאשר אתה אומר "לא" עליהם מיידית לשנות את ההתנהגות ולעשות מה שמבוקש מהם אחרת יקבלו תיקון. הם בעקרון הולכים לצפות את התיקון ולשנות את התיקון כאילו לומר "סליחה, לא התכוונתי לעשות את זה". במילים אחרות, הם הולכים להתנהג כאילו הרגע נתת להם תיקון. כשתבחן את האימונים שלך ותראה התנהגויות משתנות מיידית אחרי המילה "לא", זה מתי שאתה לא צריך לתת תיקון כל פעם שאתה אומר "לא".

הנה הסיבה: יותר מדי פעמים מאמנים אומרים "לא" – "לא" – "לא" והתנהגות הכלב לא משתנה. כשאנחנו רואים את זה, זה די ברור שמה שהמאמן הזה עושה לא עובד.

זה אומר לי שהכלב לא מכבד את התיקון (התיקון שהיה לו בעבר). או שהתיקון היה חלש מדי או שהוא לא הגיע מיידית אחרי המילה "לא" מספיק פעמים כדי שהכלב יאמין שהתיקון הוא בלתי נמנע אלא אם הוא ישנה את ההתנהגות שלו.

השורה התחתונה היא שכדי שתיקון חיובי יעבוד הנוהג חייב לעשות משהו הנוהג חייב לעשות משהו כדי שהכלב יכבד את המילה "לא".

אם השהיית הפרס לא אומרת כלום עבור הכלב מאחר והוא כל כך מעורב במשהו אחר שהפרס לא מעניין אותו אז הוא לא למד לכבד את המילה "לא".

העבודה היא, אני יעדיף בהרבה יותר לעבוד בשיטה מבוססת פרסים. זה הרבה יותר כיף, הכלבים אוהבים את זה והיא הרבה יותר סלחנית עבור נוהגים שעושים טעויות תזמון.

במהלך אימון מבוסס פרסים במידה והנוהג עושה טעות ונותן פרס ברגע הלא נכון, זה לא ביג דיל. חזרות נוספות יכסו על החוסר הבנה.

נוהגים שעושים טעויות בענישה חיובית (מתקנים את הכלב בזמן הלא נכון או על הדבר הלא נכון), יהיו להם כלבים מבולבלים שיתנהגו כאילו הם לא שם בכלל, בגלל שהם לא מבינים מה בדיוק קרה הרגע ואיך לעשות שזה לא יקרה שוב.

תחשבו על זה לרגע. אתה מנסה ללמוד משהו חדש בבית ספר והמורה באה אליך ונותנת לך מכה בראש עם ספר (קרה לי פעם או פעמיים בכיתה ג). אין לך מושג על מה קיבלת מכה – כל מה שאתה יודע שזה נראה לך לא פייר. כמה מוטיבציה יהיה לך בשעור הבא?

הנקודה שלי כאן היא שברגע שאתה מתחיל ענישה חיביות התזמון שלך צריך להיות מושלם. המאמן צריך לדעת אם התזמון שלו טוב, הוא צריך להיות בטוח ב100% שהכלב מבין למה הוא קיבל תיקון, והכלב צריך לדעת מה לעשות כדי לא לקבל תיקון בפעם הבאה שהוא לא שם לב.

תחשבו על השורה הזו. תדע שתיקונים הם יעילים כשזה נהיה ברור שהכלב מקשיב בגלל שהוא זוכר מה קורה אם הוא מסרב להקשיב.

 

הזהרו מליצור אסוציאציות שהם "אמונת תפלות"

נוהגים צריכים להזהר מעשיית קשר אפשרי בין הסחות דעת לענישה. הסיבה היא שבגלל שזה נעשה בצורה לא טובה הכלב יקשר בין הסחת דעת לעונש. זה קל מאוד לנוהג לקלקל את העסק ולהפוך כלב לפחדן בסביבות מסוימות.

הנה דוגמה: אם יש לך כלב שהוא קצת לחוץ מזרים ואתה מתקן אותו יתר על המידה על חוסר הקשבה ליד זרים , אתה יכול לקבל כלב שעוד יותר לחוץ להיות ליד זרים בגלל שכל פעם  שהוא שזה קרה בעבר, הוא קיבל תיקון.

השורה התחתונה היא: זה לא פשוט לקלוט את זה, הלוואי שזה היה.

דבר אחד שכל המאמנים החדשים יכולים לעשות בוודאות כדי להקל על בעיה אפשרית זה לבצע מאות חזרות מבוססות פרסים. עשה זאת עד שהכלב לומד לעשות זאת מתוך שינה ככה שכאשר יגיע הזמן עבורו לקבל תיקון הוא יקבל אותו ויחשוב "אה כן – אני יודע מה הייתי אמור לעשות".

בוא נשתמש בדוגמה של הכלב שלחוץ ליד זרים שוב פעם. הנוהג הולך עם הכלב שלו במסלול אופניים איפה שיש הרבה זרים שעושים הליכות. כל פעם שזר עובר, הנוהג מוציא צעצוע שהכלב אובסססיבי לגביו או נותן לו לפחות 3-4 חתיכות סטייק. לאחר הפעם ה300 הכלב הזה יראה זרים מתקרבים כדבר טוב והוא יסתכל על הנוהג בציפייה לפרס.

אם, לאחר 300 חזרות, הוא לא מסתכל על הנוהג, אז המאלף יכול לתת משיכה קצרה ברצועה ושהסטייק יהיה מוכן ביד שלו ככה שהכלב יחשוב "אה כן, אני יודע, הייתי צריך להסתכל על הנוהג בשביל הפרס". הכלב בפעם יחשוב "אני לא רוצה שזה יקרה שוב" והוא יתפקס על הנוהג כל פעם שזר יגיע.

עכשיו נניח שהמאלף החדש חושב שהוא אימן את הכלב שלו להתעלם מזרים. הוא לוקח את הכלב שלו לסביבה חדשה – נגיד למרכז העיר  –  ומצפה ממנו ללכת איתו ברחוב עם זרים, וכשהכלב נלחץ או מאבד את זה הוא מתקן אותו. הכלב יקשר את התיקון עם הסביבה של העיר ולא עם זרים.

 

אתם מבינים? העניין של ענישה חיובית זה לא דבר פשוט כמו שזה נראה.

 

עכשיו, הנה הצד השני של המטבע הזה: הרבה אנשים (כשהם מנסים להיות נחמדים בגלל שהם אוהבים את הכלב שלהם) נותנים לכלב הרבה תיקונים קטנים שלמעשה לא משמעותיים לכלב. הם כבר נהיים עניין של שגרה – הכלב רואה בזה דבר נורמלי. הוא מקבל משיכה אחורה או משיכה מעצבנת בצוואר, אבל זה לא ביג דיל. הם לא חושב שהוא צריך לנסות להמנע מזה (אנחנו קוראים לזה הצקות). המאמנים האלה מלמדים את הכלב להתעלם מהם. השורה התחתונה שהעונש או התיקון צריך להיות בעל משמעות לכלב.

הדבר המעניין הוא שתיקונים שהם בגדר הצקות מלמדים את הכלב מתי הוא יכול להתעלם ממך. בזה אני מתכוון שהכלב לומד שכשהוא מקבל הצקות הוא צריך לשים לב, אבל ברגע שההצקות נגמרות הוא יכול להתעלם שוב. התיקון צריך להיות חוויה שהכלב מכבד והיא לא נעימה מספיק כדי שהוא לא ירצה שהיא תחזור על עצמה.

יש אמרה שאני משתמש בה כבר 30 שנה: "תיקון אחד מתוזמן היטב וברמה מספיקה שווה 1000 תיקונים מציקים"

מה שמאלפים צריכים לחשוב עליו זה אם התיקון הוא מתבקש בגלל שהם יודעים שהכלב יודע מה רוצים ממנו אבל לא עושה, אבל המאלף מוצא את עצמו מתקן את הכלב שוב ושוב על אותו דבר, משהו לא בסדר. או שהתיקון לא חזק מספיק, או שהכלב לא הבין מה רוצים ממנו, או שההסחות דעת חזקות מדי עבורו.

תזמון זה האומנות של אילוף כלבים

בזה אני מתכוון שאם חשבנו שהכלב יודע מה אנחנו רוצים ממנו כשלמעשה הוא לא כי הוא לא עשה הכללה לפקודה. נתנו תיקון לכלב על הרחת ברז כיבוי ועכשיו יש לנו כלב שמשתגע כל פעם שהוא עובד ליד ברז כיבוי.

 

אימוני משמעת רשמיים מול התנהגות להקה

קודם בואו נעשה הפרדה בין תיקונים באימוני משמעת רשמיים לבין תיקונים המשמשים להתנהגות להקה לא נאותה.

באימוני משמעת רשמיים אתה לעולם לא מתקן כלב אלא אם אתה בטוח ב110% שהכלב יודע את המשמעות של הפקודה אבל הוא מסרב לבצע. את הפקודה יש לאכוף כל פעם. אם יש משהו שאתה צריך לזכור מהמאמר הזה תזכור את זה: "עבור כלב, לפעמים זה אומר תמיד". זה אומר שאם שהכלב תמיד ינסה להתעלם מפקודה אם הנוהג רק לפעמים אוכף אותה.

עם זאת, כלב צריך לקבל מדי פעם איזה סוג של תיקונים על התנהגות לא נאותה במשפחה/להקה גם אם לעולם לא עבר אימון להתנהגות נכונה. בדרגה מסוימת, כלב יודע אינסטנקטיבית התנהגות להקה. אני אסביר מאוחר יותר.

 

גורים ותיקונים בהתחלה של יצירת מבנה להקה

גור לומד לכבד את אמו מהימים הראשונים בחייו. זאת ההתחלה של ההבנה של הגור של הרעיון של מנהיג להקה ומעמד בלהקה.

כשגורים בני 3-5 שבועות הרבה אמהות יתחילו לנהום כשהגורים מתקרבים לאוכל שלה. היא יכולה גם לתת לו דחיפה עם האף כדי ללמד אותו כבוד. אחים להמלטה גם ינשכו אחד את השני במהלך משחק. הנשיכות האלה במשחק מבססים מעמד בלהקה.

כשהגורים מגיעים לסביבה האנושית שלנו הם מצפים שהחיים שלהם ימשיכו בדיוק כמו שהיה עם ההמלטה. זה מדוע גורים נושכים ידיים, גרביים, עקבים וילדים. הם משחקים כאילו היינו אחיהם להמלטה. המשחק הזה גם נועד לברר את מעמדם בלהקה המשפחתית החדשה. הם עושים את זה בצורה היחידה שהם מכירים, עם שפת הגוף שלהם, עם הקולות שלהם (נביחות ונהמות) ועם הפיות שלהם על ידי תפיסות ונשיכות.

כשבני אדם בצורה מכובדת מתקנים התנהגויות אלה הגור מקבל אותם כמנהיגי הלהקה, בדיוק כשהגור קיבל את אמא שלו כסמכות כשהיא נהמה עליו כשהוא התקרב לאוכל.

זה לא קשה לתקן גור קטן על נשיכות. עם זאת, בעלי כלבים חדשים יכולים לתקן יתר על המידה ברמה שטמפרמנט הגור יכול להפגע. יש להיות רגישים.

15 שנה אחורה כשהייתי מגדל גורים כתבתי מאמר שנקרא "ללמד את הגור שלך את המשמעות של המילה "לא"". במאמר, המלצתי לתפוס את הגור (כשהוא נושך חברי משפחה) ולנער אותו עד שהוא צווח קצת. לצערי, העצה הזאת הייתה טעות. זה עבד עם גורים בעלי יצר גבוה במיוחד כי הם חזרו לעצמם מהר מאוד מתיקון. גורים רכים יכולים להנזק בקלות ממעשה כזה.

היום אני ממליץ להסית את הנשיכות על ידי הסטה לצעצוע או כרית נשיכה בעזרת פרס. שימוש בכח צריך להיות הכלי האחרון שלך.

 

התנהגות להקה

אז מה הם התנהגויות להקה?

1. כשכלב שם עליך רגליים קדמיות וקופץ עליך או "מפמפם" את הרגל שלך, זו התנהגות להקה.

2. כשכלב נוהם כי אתה מזיז אותו הצידה כשאתה עולה על המיטה או על הספה. זה התנהגות להקה וצריך לטפל בזה.

3. כשכלב נוהם עליך בגלל שהלכת לידו והפרעת לו בשינה – זו בעיה שצריך לטפל בה.

 

אלה רק דוגמאות לכמה צורות בסיסיות של התנהגות להקה. זה דוגמה להתנהגויות שמצריכות תיקונים למרות שהנוהג לעולם לא אימן אותם.

אני כותב על זה עוד בסוף המאמר.

 

 

סוגי תיקונים

 

קודם אני אעשה רשימה של סוגי התיקונים ואסביר אותם בהמשך

1. תיקונים קוליים

2. תיקונים אוטומתיים

3. תיקוני בריחה

4. תיקונים שמוציאים דחף אצל הכלב

5. תיקונים שמוסיפים דחף אצל הכלב

6. תיקונים מתגברים

7. תיקוני הימנעות

8. תיקוני התנהקות להקה

 

תיקונים קוליים

 

לפי דעתי תיקונים קוליים הם אחד הכלים החזקים ביותר שכל מאלף כלבים יכול לפתח בתכנית האימונית שלו. זה גם אחד הכלים הפחות מובנים ומשומשים כראוי.

שימוש במילה "לא" כדרך לתקשר עם הכלב יכולה להפוך לכלי לעיצוב התנהגות באימוני מרקר. פשוט להגיד "לא – אתה צריך לנסות שוב" זה כלי בעל עוצמה באילוף כלבים בעזרת מרקר.

אני אסביר דבר ראשון שתיקון קולי לא צריך להשמע כאילו אתה כועס. שליטה על טון הקול שלך היא חשובה. אמירת "לא" בדיוק באותה הדרך כל פעם אומר שאתה בדרך הנכונה.

אנשים שמרימים את הקול, או נשמעים עצבניים, או חוזרים על המילה "לא" ומרימים בהדרגה את הקול עושים טעות. האנשים האלה מלמדים את הכלב שלהם שהוא צריך לחכות עד שהם ישמעו ממש עצבניים כדי להקשיב. האנשים האלה הופכים את המילה "לא" לאזהרה.

 

 

תזמון התיקונים

כדי שתיקון יהיה יעיל הכלב חייב דבר ראשון לקשר בין התיקון לסיבה שלו (כמו עם פרס). אם תיקון מגיע מאוחר מדי הכלב נהיה מבולבל ומשם הכל מתקלקל.

זה כלל אצבע שתיקון חייב להגיע שניה אחת אחרי המעשה.

עוד יתרון של תיקון קולי הוא שניתן לדייק איתו בדיוק לרגע שבו הכלב עשה דבר לא טוב.

 

 

שימוש ב"לא" בשביל לעצב התנהגות בצורה חיובית

 

אחד הדברים המספקים ביותר בקריירת אילוף הכלבים שלך הולכת להיות כאשר אתה פשוט אומר "לא" לכלב שלך בטון נורמלי והוא מפסיק לעשות מה שעשה ומסתכל עליך במבט של "אוקיי, מה אתה רוצה שאני אעשה?" או יותר טוב, כשאתה מבקש מהכלב לעשות תרגיל והוא עושה טעות, אתה אומר "לא" והוא חוזר ומנסה שוב את התרגיל בגלל שהוא יודע שעשה טעות. כשזה קורה הגעת לפסגה חדשה באימון הכלב וגם לנקודה בה אתה יכול ממש לתקשר עם הכלב במהלך שלב הלמידה.

 

 

תיקונים אוטומטיים

 

מה הם תיקונים אוטומטיים?

אני אציע דוגמה. באימוני "אולד סקול" של פעם לפני 25 שנה היינו מלמדים כלב רגלי על ידי שהיינו הולכים איתו עם רצועה ועושים סיבוב חדש והכלב היה מקבל אוטומטית תיקון מהרצועה. התיאוריה היא שהכלב היה לא מרוכז ולכן לא היה צמוד אלינו.

החשיבה מאחורי זה הייתה שעם מספיק תיקונים אוטמטיים, הכלב במהרה ילמד שהכי טוב בשבילו לצפות את ההתנהגות שלך ולהשאר לידך בסיבוב ועל ידי כך לא לקבל תיקון — עזבו את העןבדה שלא ביססנו שום תקשורת עם הכלב אז הוא היה יכול ללמוד פשוט שאתה מזהיר אותו כשאתה עושה סיבוב שמשהו רע הולך לקרות – ולא באמת את המשמעות של "רגלי".

זו דרך מאוד יעילה לאמן כלב. כשהתחלתי אימונים הייתי משתמש בה על יותר כלבים משאני רוצה לזכור, כי העובדה היא שזו שיטה לא הוגנת.

שיטה הרבה יותר טובה היא לתת מוטיבציה לכלב על ידי פרסים ככה שהוא רוצה להשאר לידך ברגלי.

לפי דעתי זה הרבה יותר טוב לתת לטעויות לקרות, לתת תיקון קולי "לא" יחד עם תיקון פיזי ואז הכלב חוזר לנקודת ההתחלה וחוזר על התרגיל. תן לכלב להבין מה הוא צריך לעשות על ידי שהוא מנסה שוב. אם הבחירה שלו היא שוב לא להיות ממושמע אז יש צורך בלהעלות את דרגת התקון.

אני תמיד אומר לאנשים שהתפקיד של המאמן הוא להבהיר את הדברים לכלב. מותר שיהיו טעויות. הם חלק חשוב באימון. כשטעויות קורות זה חשוב לעשות את זה ברור לכלב שהוא טעה. זה נעשה על ידי פקודת "לא" ותיקון.

תיקונים אוטומטיים יכולים להיות ברורים אבל הם לא הוגנים לכלב, מה שהולך נגד הפילוסופיה שלי באילוף כלבים.

 

 

אימוני בריחה בעזרת קולר אילוף חשמלי

 

כשקולרי אילוף חשמלי נוצרו בשנות ה70, טרי טרוניקס (היצרן המוביל) שכר מאלפים מקצוענים כדי שיעזרו לפתח שיטת אילוף עם הקולרים. הם פיתחו שיטת שנקראת אילוף "בריחה". השיטה הזו יעילה מאוד ועדיין בשימוש אצל מקצוענים היום.

השיטה הייתה בשימוש בהתחלה אצל גששים וציידים ועברה במהלך השנים למשטרה, שוצהאונד ואפילו לכלבי בית.

אני רוצה להבהיר מההתחלה שלמרות שהשיטה יעילה אני לא חובב שלה. עם זאת אני אשתדל להסביר אותה.

בצורה הכי בסיסית של השיטה המאלף נותן פקודה ובאותו הרגע נותן זרם מתמשך לכלב בעזרת השלט והקולר. הכלב מקבל זרם מתמשך עד שהוא מתחיל לבצע את הפקודה, בנקודה הזו המאלף מפסיק את הזרם. למעשה, הכלב לומד שכדי להפסיק את הזרם הוא צריך לבצע את הפקודה. מאלפים כאלה יגידו לך שהכלב לומד לבצע מהר יותר את התרגיל כדי להמנע מהזרם.

העבודה היא שהשיטה דומה מאוד לתיקונים אוטומטיים. ההבדל הוא שבתיקונים אוטומטיים, התיקון מגיע בנקודה כלשהי באמצע התרגיל, כאשר בשיטה הזו התיקון מגיע באותו הרגע של הפקודה.

יש חוסר הבנה בציבור הרחב בנושא קולרי אילוף חשמליים – שהם מכאיבים או מהממים את הכלב. בשימוש נכון, זה בהחלט לא נכון. קולר אילוף חשמלי יכול להיות בשימוש נכון הכי העדין ביותר והמדויק ביותר לתת תיקון.

כל כלב הוא שונה וצריך לעבור בדיקות כדי לקבוע את הרמה שמתאימה לו. בקולרים טובים יש 0-125 רמות.

רוב המוחלט של הכלבים יתנו תגובה קלה כמו מצמוץ בעיניים, הרחת הרצפה, גירוד או עיוות קטן בצוואר כשירגישו את הזרם במהלך הבדיקות, בנקודה הזו אנחנו רוצים להתחיל. הרמה הזו תעלה בהתאם לרמת ההסחות דעת.

עם שנאמר זאת, אני לא נגד השיטה הזו בגלל שהיא מכאיבה לכלב. בשימוש נכון היא לא. אני נגד השיטה בגלל שאני לא מסכים עם הרעיון שכלב צריך לכל תיקון לפני שאני נותן לו הזדמנות לבצע את הפקודה. אני מעדיף לקבל מהירות בתרגיל על ידי מוטיבציה חיובית כמו פרס שווה במיוחד מאשר על ידי פחד מתיקון.

לפי דעתי קולר חשמלי צריך להיות בשימוש באותה צורה בדיוק כמו רצועה וקולר. הכלב חייב לעבור תהליך למידה לפני.

המטרה שלי היא עם קולר חשמלי היא שהכלב ידע שאם הוא לא מקשיב לי אני יכול להגיע אליו גם ללא רצועה ולתקן אותו.

מאלפים בשיטה הזו יגידו לכם שזה הכל ברור לכלב והם צודקים. אבל אין לזה קשר לעבודה שזה פוגע בקשר בין הכלב לאדם. איך אפשר שלא? הכלב מקבל תיקון עוד לפני שהוא קיבל הזדמנות.

 

 

תיקונים שמוציאים דחף מהכלב

 

ברגע שבעלי כלבים חדשים יתחילו לחנך עצמם בנוגע לאומנות של אימון כלבים הם ילמדו שתרגילים מסוימים (רגלי) צריכים שהכלב ישאר בדחף גבוהה. זה אומר שהוא ישאר בהתלהבות ודריכות ונשאר לצדנו בנסיון לצפות אם אנחנו פונים או עוצרים. תרגילים אחרים דורשים מהכלב להשאר רגוע ולהוציא ממנו דחף (שב, ארצה)

מאמנים צריכים ללמוד שחלק מהתיקונים מעלים דחף וחלק מוציאים דחף מכלב.

 

 

תיקונים שמכניסים דחף

 

זה נראה קצת סותר שתיקון יכול להכניס דחף לכלב, אבל העבודה היא שזה בדיוק מה שקורה כשנעשה כראוי.

כדי להוסיף דחף, תיקונים שלובים צריכים להנתן מאוד מהר ובהצלחה רבה. הם לא צריכים "להוריד לו את הראש". לפעמים משיכות קטנות ברצועה יכולות להיות בעלות השפעה חיובית.

כשזה נעשה במהלך הרגלי זה יוסיף קצת דחף לכלב. למעשה מה שקורה שהעצבים של הכלב נדלקים. זה אומר שהוא נהיה בהתלהבות. התיקונים הקטנים האלה מעלים את הרמות התלהבות (או דאגה) של הכלב. מה שגורם לכלב להכנס מהר להקשבה.

 

 

תיקונים מתגברים

 

הרעיון מאחורי תיקונים הדרגתיים יכול להיות מבוצע בעזרת רצועה וקולר או קולר אילוף חשמלי.

כדי להבין את הרעיון של תיקונים מתגברים אנחנו צריכים קודם להבין איך לקבוע את רמת התיקון שמתאימה לכלב. לכלבים יש אישיות שונה ורגישות שונה – אין 2 כלבים שווים. לכן כל כלב צריך להיות מאומן באופן עצמאי.

כדי לקבוע איזה רמת תיקון צריכה להיות על כלב ספציפי אנחנו יכולים להסתכל על רמות התיקון מ 1 עד 10. כשתיקון ברמה 1 זה פשוט תיקון קולי ורמה 10 זה התיקון הקשה ביותר שניתן לתת.

דוגמה לתיקון ברמה 10 יכולה להיות משיכה חזקה מספיק עם הרצועה שמוציאה את הכלב משיווי משקל. רק שיהיה ברור, תיקון ברמה 10 הוא בשימוש נדיר.

כדי לקבוע איזה רמה של תיקון הכלב צריך אנחנו חייבים קודם לקבוע את הטמפרמנט שלו. האם זה כלב רך או קשה?

כלב קשה מתאושש מהר מאוד מתיקון. כלבים קשים צריכים רמות בינוניות של תיקונים. כשכלב קשה מקבל תיקון ברמה נמוכה הוא או מתעלם וממשיך בשלו, או מסתכל על הנוהג במבט של "זה כל מה שיש לך?".

כלב רך מהצד השני, לא מתאושש מהר מתיקון. כשכלב רך מקבל תיקון קשה הוא נכנס למצב המנעות על ידי שכיבה על הרצפה, סירוב לעבוד או אפילו נסיון לברוח. כלבים רכים, לכן, צריכים תיקונים רכים הרבה יותר.

יש כמה דרכים לבדוק את הכלב:

1. אם לכלב יש יצר אוכל גבוהה, האם הוא לוקח אוכל אחרי תיקון? אם לא, כנראה שהתיקון היה חזק מדי.

2. אם לכלב יש יצר טרף (משחק) גבוהה, האם הוא ישחק אחרי תיקון? אם לא, כנראה התיקון היה גבוהה מדי.

3. האם הכלב ימשיך לעבוד ולהשמע לפקודות לאחר תיקון? אם לא, התיקון היה גבוהה מדי.

למאמנים חדשים יש קושי בקביעת רמת התיקון לכלב שלהם. הם צריכים להתנסות ולזכור איזה סוג של תגובה הם קיבלו מהכלב. הכל מתחיל על ידי קביעת רמת התיקון בסביבה סטרילית נקייה מהסחות דעת (כמו מטבח או חצר אחורית).

מאמנים חדשים ילמדו מהר שרמת התיקון שעובדת במטבח לא אומרת הרבה לכלב כשלוקחים אותו לפארק או להליכה בשכונה כשהכלבים של השכנים נובחים עליו.

העובדה היא, שכמו שיש רמות שונות של תיקונים, יש כמה רמות שונות של הסחות דעת.

הדרך להסתכל על זה היא שכל רמת תיקון היא כלי נפרד באימונים. במילים אחרות, תיקון ברמה 3 טוב למצבים מסוימים, ורמה 6 למצבים מסוימים. זה אולי נראה ברור מאליו אבל הרבה מאמנים חדשים חושבים שתיקון זה תיקון זה תיקון. לא פלא מדוע כלבים מתנהגים כאילו הם לא אוהבים את הבעלים שלהם.

כמו התיקונים גם רמות ההסחות הדעת הן בעלי רמות שונות, לדוגמה:

1. רמה 1 של הסחות דעת היא עבודה במטבח.

2. רמה 2 של הסחות דעת היא עבודה בחצר האחורית

3. רמה 3 של הסחות דעת היא עבודה בחצר האחורית בזמן שהשכן עובד בגינה

4. רמה 4 בהסחות דעת היא כשאשתך זורקת כדור בחצר האחורית.

5. רמה 10 בהסחות דעת היא כשאתה הולך לפארק ויש עוד 3-4 כלבים שרצים בלי רצועה מסביבך ומסביב הכלב שלך.

 

רוב מאמני המשמעת יגידו לתלמידים שלהם, "אם כלב מסרב לפקודה שהוא יודע ומכיר, אז הוא צריך לקבל תיקון, וגם, אם הכלב מסרב לאחר התיקון, אז התיקון הראשוני לא היה חזק מספיק"

היכן שרוב המאמנים נכשלים הוא בלהסביר איך להגביר את התיקונים לאחר שהתיקון הראשוני נכשל. ברוב המקרים זה בגלל שלמדריכים אין מושג בעצמם.

קודם בואו נבאר את התיאוריה מאחורי מה שאנחנו עושים. כשמנהיג להקה נותן לחבר להקה הוראה, חבר הלהקה מציית בגלל שהוא מקבל את מעמדו בלהקה והוא לא מוכן לערער על סמכות המנהיג.

כשכלב מסרב לפקודה ידועה מהבעלים שלו זה סימן ברור שיש בלבול במערכת היחסים בין הכלב לבעלים. זה בדרך כלל סימן שהבעלים לא מקבל מספיק כבוד כנוהג.

הדרך בה אני ניגש לנושא היא ברורה מאוד.

כשכלב מסרב לפקודה אני נותן אזהרה קולית פשוטה (לא) יחד עם תיקון רצועה שמתאים לטמפרמנט הכלב.

אם הכלב עדיין לא מציית, אני חוזר על הפקודה ונותן לכלב הזדמנות לציית. אם הוא ממשיך להתעלם לפקודה השניה רמת התיקון השני גבוהה יותר בהרבה. במילים אחרות אם התיקון הראשון היה רמה 4 אז השני יהיה רמה 8.

זה הופך את זה מאוד ברור לכלב שהוא חייב לציית.

אני לא קופץ מרמה 4 לרמה 5 לרמה 6 לרמה 7 והלאה.

הדרך שאני מסתכל על זה היא, אני יודע בראש שלי שהכלב יודע ומבין מה אני מבקש ממנו. (זו טעות עצומה לעשות את זה אם הכלב לא מבין). אני הוגן עם הכלב על ידי נתינת אזהרה ותיקון נורמלי בפעם הראשונה. אם הוא מסרב בפעם השניה הוא לא מכבד אותי. מהות הדבר הוא שהוא מערער על הנהגתי, אז אני חייב להבהיר את זה שאני לא אסבול את זה.

יש אמרה ישנה שהולכת ככה: "תיקון אחד טוב שווה יותר מ1000 תיקונים לא טובים". בעלי כלבים שנותנים תיקון חלשים מדי, מציקים לכלבים שלהם ולא עושים דבר על ידי כך לבניית מערכת היחסים.

עם זאת, זו טעות לתת יותר מדי תיקונים לכלב. אם התיקון הראשוני היה חזק מדי לטמפרמנט שלו, זה פשוט הולך לפגוע בקשר שלך עם הכלב. אבל אם אתה את הדברים בצורה נכונה וברורה, תמצא שהכלב שלך לומד בקצב גבוהה יותר ושאתה זוכה ליותר כבוד ממנו כמנהיג.

הרבה אנשים חושבים שאם הם נותנים תיקונים קשים הם אוטומטית יקבלו כבוד מהכלב שלהם כמנהיגים. הם טועים. הכלב יעשה מה שמבוקש ממנו, אבל הוא לא יעבד את בעליו. יותר סביר להניח שהוא יפחד ויתנהג כאילו הוא שונא לעבוד איתו.

 

 

תיקוני הימנעות

 

מה הם תיקוני המנעות? אני אוהב לתת את הדוגמה של נגיעה במחבת חם כדוגמה לתיקון הימנעות. זה תיקון כל כך כואב שרק צריך פעם אחת כדי שהוא יקרה כדי שנזכור אותו כל חיינו.

  • כשכלב נכנס לפח זבל הו צריך לכלב תיקון הימנעות
  • כשכלב חופר בור בחצר הוא צריך לקבל תיקון הימנעות
  • כשכלב הורס את הריהוט הוא צריך לקבל תיקון הימנעות

תיקון הימנעות ניתן בצורה הכי טובה על ידי קולר אילוף חשמלי. הבעלים יכול להיות נוכח או שהוא גם יכול להיות בחדר הסמוך זה לא משנה.

תיקון הימנעות נועד להכחיד התנהגות. כדי ליישם את זה אנחנו לא צריכים לקבוע רמת תיקון עבודה, אלא אנחנו מתחילים גבוהה ונשארים גבוהה. זה מקום שבו אנחנו צריכים להשתמש בכלי החזק שיש לנו כמו קולר אילוף חשמלי.

לדוגמה – פח אשפה: אנחנו נעבוד על הכלב על ידי שנציב כמה חטיפים שווים על הפח או בתוכו או בסביבתו. ניתן לו להכנס לאזור ונבחן מרחוק. ברגע שהו אפילו מריח את הפח הוא יקבל תיקון מקולר אילוף חשמלי. הבעלים לא אומר כלום. הוא לא נותן שום אזהרה. הוא פשוט לוחץ על כפתור ונותן זרם לכלב.

אנחנו רוצים שהכלב יכנס למצב הימנעות. אנחנו רוצים שהוא יחשוב שהוא בדיוק עלה על מוקש שנמצא ליד הפח.

כשמשתמשים בתיקוני הימנעות, זה נדיר שצריך יותר מפעם פעמיים כדי שכלב יבין שהוא צריך להתרחק ממה שזה לא יהיה שאנחנו רוצים שהוא יתרחק ממנו. נצטרך אולי פעם בשנה לבצע רענון.

 

 

תיקוני התנהגות להקה

 

אני כבר ציינתי שהתנהגות להקה לא ראויה דורשת תיקון.

כל שנה אלפי כלבים עוברים דרך שעורי משמעת. רוב הכלבים הדומיננטים (עם בעיות התנהגות להקה) יוצאים מהשעורים האלה בדיוק כמו שהם היו. הסיבה היא שהמדריך לא החכים להסביר שאימוני משמעת לא מספיקים למניעת בעיות של התנהגות להקה.

לדאוג שהכלב לא יהרוס רהיטים, לא יעלה על המיטה, ושליטה על חייו בביתנו זו דרך ארוכה. אבל לפעמים הכלבים נוהמים או נושכים או רבים. הכלבים האלה צריכים תיקונים.

כתבתי מאמר על איך עבודת השטח לביסוס מנהיגות להקה

 

 

תיקונים עבור בעיות התנהגות להקה

 

כשכלב מראה אגרסיביות אלינו או לאחרים, הנוהג (בצורה אסרטיבית, רגועה, בטוחה) פשוט אומר "לא" ונותן לכלב תיקון בעזרת קולר חנק על ידי שהוא מושך אותו עד שהרגליים הקדמיות עולות למעלה. כשזה קורה, הקולר מתהדק ומוציא את האוויר מהריאות של הכלב. אין כאן כאב, אבל יש לזה השפעה רצינית על הכלב.

נוהגים יראו מהר שלכלב יש כבוד רב למי שמסוגל להוציא לו את האוויר מהריאות, במיוחד כשזה נעשה בצורה רגועה ובטוחה בלי רגש. הנקודה החשובה היא להשאר רגועים. יש לי אמרה: "כלבים יודעים מה שאתה יודע, ומה שאתה לא יודע" כשאתה מרים את הכלב בצורה הזו כשהוא מנסה לנשוך או לאיים, הכלב ישר מבין שאתה לא מישהו להתעסק איתו.

כלבים שהתפתחו להיות כלבים דומיננטים בגלל הדרך שבה הם חיו (התעלמות ממבנה להקה) יהפכו להיות מהר כלבים רגועים בבית שהם רואים שהתנהגות אגרסיבית נענת בתיקון. למעשה, זה מפליא את הבעלים כמה מהר הכלב מפסיק את ההתנהגות הרעה שלו.

כשכלב חזק יותר פיזית מהנוהג, צריך להשתמש בקולר מתאים. יש אמרה שאומרת "תחבר את הקרבות שלך בקפידה" אז אל תכנס לקרב שתפסיד בו. אם זה קורה ניתן להשתמש בקולר חשמלי. עם זאת, בשימוש עם קולר חשמלי הנוהג צריך לעשות שעורי בית וללמוד איך להשתמש כראוי.

 

 

"פסקי זמן"

 

לעולם לא שמעתי על פסקי זמן עד לפני כמה שנים. הרושם הראשוני שלי היה ש"פסקי זמן" בכלובים הם לא תיקונים. למעשה זלזלתי וצחקתי על הרעיון, אובחן טעיתי שוב.

פסק זמן יכול להיות תיקון אפקטיבי בנושאים מסוימים, אבל לגמרי לא מתאים בנושאים אחרים.

כשמגדלים גורים שנעשים קצת פרועים ומגעילים, פסק זמן בכלוב עד שהגור נרגע הופך להיות כלי דיי אפקטיבי. שימוש בפסקי זמן עם כלבים רכים בתרגילי דחף (כמו אג'יליטי) יכול להיות גם כלי יעיל. אם כלב לא מפוקס, כששמים אותו בכלוב למספיק זמן הוא יכול להשתכנע שלשחק עם הבעלים יכול להיות כיף יותר מלשכב בכלוב. בדרך כלל, לכסות את הכלוב עם שמיכה (בהנחה שלא חם) יכול להגביר את האפקט.

שימוש בפסקי זמן לדברים כמו אגרסיביות כלפי אנשים או כלבים זה לא דבר מומלץ, למעשה זה לא יעיל. דברים כאלה דורשים כלים רציניים יותר.

אני מקבל הרבה מיילים מבעלי כלבים מבולבלים שאומרים לי שהכלב שלהם נוהם עליהם ועל הילדים. הם אומרים לי שהם פשוט שמים את הכלב בכלוב כשזה קורה כעונש. ואז הם מספרים על כל ההתדרדרות של ההתנהגות של הכלב.

לצערי האנשים האלה רק מכינים את הקרקע לעוד בעיות.

 

 

הסוף

 

,

 
[/sociallocker]

  • 4/5
  • 4 ratings
4 ratingsX
Very bad!BadHmmmOkeGood!
25%0%0%0%75%

פרסם תגובהhttp://leerburg.com/corrections.htm

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *