גזעי כלבים: וולפהאונד אירי
[divide color="#"]
לוולפהאונד האירי יש מראה אצילי ושתלטן אבל תהיה בטוח שמתחת לגבות הפרועות יש עיניים שמביעות מתיקות ועדינות.
הגזע העתיק הזה נוצר באירלנד, היכן שהוא שימש גם ככלב לחימה וגם כלב ציד. הוא הגיע קרוב להיכחדות במאה ה19 לאחר שזאבים, איילים וחזירי בר נעלמו ברובם באירלנד, אבל הגזע התאושש וחזר לעצמו והיום הוא חבר נאמן שמושך הרבה הערצה ותשומת לב.
למרות עברו ככלב לחימה מעורר אימה, הוא ענק עדין אשר מסתדר עם כולם, כולל ילדים, כלבים אחרים, ולפעמים גם חתולים. הוא אוהב הליכות אכוכות אשר חשובות לשמור על גופו הגדול, אבל מעבר לזה הוא דיי עצלן ואין לו בעיה לשכב על הספה.
החברה האלה די שקטים בתו הבית, אבל וולפהאונד אירי לא מומלץ לדירות. רצוי לתת לו מקום לרוץ כמו חצר גדולה ויציאה לטבע.
כמו כלב גזע, וולפהאונד אירי הוא לא בשביל כל אחד. הגודל העצום שלו הוא דבר שיש לקחת בחשבון. יש לו גם כמה בעיות בריאותיות שיש לקחת בחשבון ולהיות מודעים. והוא כלב שחי חיים קצרים של 6-8 שנים בלבד. אם אתה מחפש כלב להרבה שנים ושלא צריך לטפל בו יותר מדי זה לא הגזע בשבילך. אבל אם אתה מחפש גזע יוצא דופן עם היסטוריה וחבר נאמן שימלא את החיים שלך באהבה הערצה ונשיקות, אתה יכול להפסיק לחפש.
[divide color="#"]
היסטוריה: וולפהאונד אירי
[divide color="#"]
לאורך ההיסטוריה, ה"האונד העצום של אירלנד" היה לסימן היכר בכל מקום שהוא הגיע אליו. השליט הרומאי אורליוס כתב ב391 לספירה ש"כל הרומאים צופים בפליאה גדולה" על שבעת וולפהאונד אירים שהגיעו עליהם במתנה.
וזה לא מפליא! הגודל העצום של הכלב הופך אותו למכונת לחימה בקרב, הוא מסוגל גם לרדוף אחרי איילים אירים ענקיים אשר מגיעים לפי 2 מהגובה של הוולפהאונד האירי, כמו גם אחרי זאבים, החיה שממנה הגזע הזה שואב את שמו (וולפהאונד = wolf hound = צייד זאבים).
לפני כן, הוא היה ידוע פשוט כ"קו" (Cu), מילה בשפה ה"גאלית" העתיקה שכנראה משמעותה הייתה צייד, כלב זאב, או כלב לחימה. יש הרבה אזכורים לכלב בספרות האירית במהלך מאות השנים.
הוא שימש ככלב מלחמה ותפקידו היה לתפוס ולהוריד אנשים מסוסים וכרכרות. הם גם שימשו כאמור לציד איילים, חזירי בר וזאבים כמו גם שמירה על הבתים והעדרים. וולפהאונד אירי היה מעוטר בפרסים על אומץ לבו ויכולתיו בשדה הקרב.
החוק האירי התיר רק למלכים ואצילים להיות בעלים של וולפהאונד אירי, ומספר הכלבים שהיו בבעלות אדם מסוים העיד על מעמדו. לדוגמה אצילים בני מעמד נמוך הורשו להחזיק רק 2 כלבים. האגדות האיריות מספרות על גיבור מיתי Finn MaCcumhaill שהיו לו 500 כלבי ווולפהאונד אירי.
הגזע גם היה מתנה פופולרית בין שליטים ואנשים חשובים.
למרות תהילתו, מספריו הלכו ודעכו במהלך השנים, במיוחד לאחר שכמעט ונכחדו איילים וזאבים ברחבי אירלנד. הגזע נשאר רק אצל משפחות ספורות והיה נדיר לראות אותם בשדות.
הגזע אולי היה נעלם אלמלא כמה אנשים שהתחילו בעבודת שיקום הגזע.
אדם בשם ג'ורג' אוגוסטוס גרהאם, אשר השתמש בגזע בורוזוי, מאסטיף טיבטי וגלנגרי דירהאונד חידש את הגזע למעשה. הוא גם השתמש בוולפהאונד אירים שהיו מעורבים עם דני ענק.
גראהם ייסד את מועדון הגזע ב1885 וקיבל הכרה באנגליה ב1925.
[divide color="#"]
קישורים מועילים:
[divide color="#"]
[divide color="#"]
סטנדרט הגזע: וולפהאונד אירי
[divide color="#"]
[divide color="#"]
Instagram: #irishwolfhound
[instagram-feed hashtag="#irishwolfhound"]
