אחד המיתוסים הגדולים בעולם התחרויות למשמעת כלבים היא שבנקודה מסוימת באימונים, תיקונים יהיו הכרחיים כדי לשכנע את הכלב שלך שלבצע את הפקודה זו לא ברירה. תיקונים ניתנים כדי להוסיף… אמינות.
איך זה עובד עבורינו? בואו נבדוק את זה.
ההגיון הולך ככה:
"אין חטיפים בזירת התחרות. אם הכלב רוצה לעבוד רק כאשר יש חטיפים שיתנו לו מוטיבציה אז הוא יכול פשוט להבריז לנו באמצע תחרות. אתה חייב להוסיף תיקונים כדי שהכלב יבין שאין לו ברירה לגבי העבודה, גם בתחרויות שאין לו חטיפים.
אני מתחרה בתחרויות משמעת כבר 35 שנה בארגון הכלבנות האמריקאי הAKC. התחלתי הרבה לפני שהשתמשו בחטיפים; שיטת האימונים היחידה שהייתה קימת הייתה תיקונים – מההתחלה עד הסוף. זה לא היה יפה בכלל.
רף ה"עובר" בתחרויות מסוג Utility B – הרמה הגבוהה ביותר, הייתה בערך 50%.
35 שנה אחורה – לא היו חטיפים וכל התיקונים שהיה ניתן לתת ניתנו לכלבים שהתחרו ברמה הגבוההה ביותר והראו את הביצועים הגבוהים ביותר בכל התרגילים. אבל עדיין, חצי מהכלבים – אלה שהיו מאומנים היטב, "הטובים ביותר" – למדו שבכל זאת יש להם ברירה. לפעמים הם עשו מה שאמרו להם ולפעמים הם פשוט לא.
ומה קורה היום?
רוב המאמנים משתמשים בחטיפים וצעצועים כמות ועוצמת התיקונים ירדה.
ומה קורה?
רף הכשלון נשאר עדיין 50%!
אז יש לנו בעיה לוגית. שעורי המעבר היו צריכים לרדת אם תיקונים וכח נתנו לנו משמעת והיענות, או שהם היו צריכים לעלות במקרה והשילוב בין חטיפים ותיקונים הוא ה"דבר האמיתי". לכן אנחנו עדיין צריכים להסביר את נושא ה50% מעבר.
כולנו נכשלים. לא משנה באיזה שיטה. ללא יוצא מן הכלל..
העובדה היא, שכלבים שאומנו עבור "חייבים לבצע" נכשלים על בסיס קבוע. אולי הכלב איבד תשומת לב, אולי הוא איבד עניין, אולי הוא נלחץ, או סתם החליט שהוא לא הולך לעשות את זה באותו היום. איך זה אפשרי אם הכלב הזה היה מאומן כך שהוא מקבל תיקון במקרה והוא.. לא מבצע, מאבד עניין או נלחץ?
זה אפשרי בגלל שאין דבר כזה "חייב לבצע" בתחרות. מה שקורה קורה. עכשיו לך הביתה ותתאמן טוב יותר.
אם אתה מחפש בטחונות, זה צריך להיות מובן מאליו שגם לא חטיפים (רוצה לבצע) וגם לא תיקונים (חייב לבצע) הולכים לתת לך את הבטחונות האלו.
הפתרון הוא אימונים יוצאים מן הכלל. הכלבים המאומנים ביותר הם אלה שעוברים. לא אלה שקיבלו הכי הרבה חטיפים או תיקונים חזקים ביותר – אלא שמאומנים היטב, ללא קשר לשיטת המאמן שלהם.
והכלבים המאומנים ביותר הם בדרך כלל גזעים בעלי טמפרמנט כזה שהם עובדים טוב תחת לחץ. הם לא טפשים. כלבים כאלה יודעים טוב מאוד שאין חטיפים או תיקונים בזירה ובכל זאת הם מבצעים. הם אוהבים לעבוד או שהם עובדים מתוך הרגל.
והכלבים המאמונים ביותר עם הטמפרמנט הטוב ביותר הם בדרך כלל נמצאים אצל… המאמנים המנוסים והנחושים ביותר! אשר, ללא קשר לשיטת האימון שלהם, עבדו מספיק קשה שהם הבינו איך לגרום לכלבים לעבוד – או לפחות לאלו עם הטמפרמנט שהם בחרו אותו.
אני בחרתי לעבוד עם חיזוקים חיובים. אני עושה את זה בגלל שאני רוצה שהכלבים שלי יעבדו מתוך רצון לעבוד, ולי זה ברור ששיטת ה"חייב לעבוד" היא לא וודאית בדיוק באותה מידה כמו שיטת ה"רוצה לעבוד". אין בטחונות. במקום לדאוג לגבי זה, אני אשקיע את האנרגיה שלי בלהפוך למאמן הטוב ביותר.
זה מיתוס שהוספת תיקונים לאימונים שלך יהפוך את הכלבים שלך להיות יותר אמינים בתחרות. שים לב למה שקורה בתכלס ביום התחרות וזה יהיה ברור לך.
אני יודע שרעיון ה"חייב לעבוד" נשמע טוב בתיאוריה, אבל במציאות? זה לא עומד במבחן.
