עכשיו זה מוכח
טיפול בעזרת כלבים בשיטת Time-Dog משפר מדדים באופן מובהק לילדים על הרצף האוטיסטי
שותפים למחקר
פרופ' אסתר בן יצחק פרופ' דיצה צחור עמותת "כלבים בשרות אªשים"
מרכז ברוקªר לחקר האוטיזם, מרכז רפואי שמיר(אסף הרופא) – המרכז
אוªיברסיטת אריאל לאוטיזם/אלו"ט, אוªיברסיטת תל אביב
תקציר
מעטים המחקרים המבוקרים שבדקו טיפול בהפרעת הספקטרום האוטיסטי בעזרת כלבים. מחקר זה, שהיªו מחקר
מבוקר ומוצלב, בחן את יעילותה של "התערבות טיפולית באילוף כלבים" על כישורי הסתגלות, חומרת אוטיזם וחרדה.
שבעים ושלושה משתתפים שאובחªו כסובלים מהפרעת הספקטרום האוטיסטי(0:1 ± 10:4= Mage(חולקו לשתי קבוצות
שטופלו באמצעות אילוף הכלבים במהלך מחצית שªת הלימודים בªוסף להתערבויות טיפוליות רגילות. הטיפול באילוף
כלבים, בה לימדו את הילדים כיצד לתקשר עם כלבים ולאלף אותם, ªיתªה פעמיים בשבוע למשך ארבעה חודשים
במסגרת בית הספר לחיªוך מיוחד המיועד לילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי. הילדים שטופלו באילוף כלבים
הראו תחילה מיומªויות חברתיות ותקשורתיות מוגברות בהשוואה למשתªי הבקרה, והשיפור ªשמר לאחר תקופת
הטיפול באילוף הכלבים. אצל הילדים המשתייכים לקבוצת ההתערבות הראשוªה באילוף כלבים, ªמצאו מיומªויות
הסתגלות גבוהות יותר לפªי ההתערבות, יכולת קוגªיטיבית בסיסית גבוהה יותר וחומרת אוטיזם פחותה;אלה ªיבאו
מיומªויות הסתגלות חברתית ותקשורת טובות יותר. ªמצא שיפור בכישורי ההסתגלות רק במהלך קבלת ההתערבות
הטיפולית באילוף כלבים לאחר הצלבה. ההשפעה החיובית על כישורי התקשורת החברתית מרמזת כי אילוף כלבים עשוי
לשמש מודל יעיל לבªיית איªטראקציה חברתית. ªראה כי אילוף כלבים מהווה טיפול משלים יעיל להתערבויות
הטיפוליות הªיתªות בבתי ספר לחיªוך מיוחד לילדים הסובלים מהפרעת הספקטרום האוטיסטי.
תקציר מדע פופולרי
קיימות עדויות לכך ששימוש בכלבי טיפול לילדים הסובלים מהפרעת הספקטרום האוטיסטי מביא בדרך כלל לשיפור
מיומªויות התקשורת החברתית ולצמצום בעיות התªהגות. עם זאת, ªעשו מחקרים מבוקרים מועטים הבודקים את
יעילות הטיפול. מחקר זה בחן את היעילות של "טיפול באילוף כלבים". המחקר כלל 73 משתתפים שאובחªו כסובלים
ספר בבתי הלומדים) M = 4:10 ± 1:0) 2:10-7:6 הגילאים בטווח) קבותª 12 ,זכרים 61) האוטיסטי הספקטרום מהפרעת
לחיªוך מיוחד המיועדים לילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי. אוכלוסיית המחקר חולקה לשתי קבוצות. לכל
קבוצה ªיתªה התערבות טיפולית באילוף כלבים בחלק אחד של שªת הלימודים (המחצית הראשוªה או המחצית השªייה)
בªוסף להתערבויות הטיפוליות הסטªדרטיות הªיתªות על ידי הגדרות בית הספר לחיªוך מיוחד. אילוף הכלבים התרחש
פעמיים בשבוע במשך ארבעה חודשים במסגרת בית הספר. הקבוצה שהחלה בהתערבות טיפולית באילוף הכלבים
הראתה עלייה משמעותית בכישורי ההסתגלות החברתית והתקשורת בהשוואה לקבוצה השªייה שלא קיבלה את
ההתערבות בתקופה זו. שיפור זה ªשמר גם לאחר התערבות הטיפולית באילוף הכלבים. הקבוצה השªייה, שקיבלה
התערבות במחצית השªייה של השªה, הראתה שיפור בכישורי ההסתגלות החברתית והתקשורת רק בתקופה בה קיבלו את ההתערבות הטיפולית באילוף הכלבים. ההשפעה החיובית על כישורי ההסתגלות החברתית והתקשורת של אילוף הכלבים בקרב ילדים צעירים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מעידה על כך שכלבים עשויים לשמש מודל יעיל לביסוס איªטראקציה חברתית. ªראה כי התערבות טיפולית באילוף כלבים מהווה טיפול משלים יעיל להתערבויות הªיתªות בבתי ספר לחיªוך מיוחד לילדים צעירים הסובלים מהפרעת הספקטרום האוטיסטי.
מילות מפתח :כישורי הסתגלות, חרדה, חומרת האוטיזם, הפרעת הספקטרום האוטיסטי, התערבות באילוף כלבים.
הפרעת הספקטרום האוטיסטי (Disorder Spectrum Autism- ASD (מאופייªת בליקויים בתקשורת חברתית
ובהתªהגויות רפטטיביות וממוקדות וªחשבת ללקות לכל החיים (2013], APA [Association Psychiatric American . (
מקובל כיום כי יש לאבחן ASD מוקדם ככל האפשר וכי התערבות מוקדמת היªה מכרעת להשגת התוצאות
האופטימליות ביותר(2015 Zwaigenbaum; 2012., al et Magiati.(התערבות התªהגותית איªטªסיבית מוקדמת ב-ASD
הביאה לעלייה מדווחת בתפקוד קוגªיטיבי ובכישורי הסתגלות, כמו גם לירידה בחומרת תסמיªי האוטיזם (ASD-(Ben. (
,המוכרות ההתערבות לשיטות וסףªבItzchak et al., 2014; Ben-Itzchak &Zachor, 2011; Dawson et al., 2010)
חוקרים ערכו ªיסויים קליªיים על מªת לחפש טיפולים ªלווים יעילים, אך לא כל השיטות הוכחו כיעילות במחקר אמפירי
(Davis et al., 2013).
פרקטיקה אלטרªטיבית שהוצעה לטיפול במגוון בעיות רפואיות וליקויים התפתחותיים היא התערבות בעזרת בעלי
חיים(2011.,al et Silva)(Intervention Assisted-Animal- AAI .(התיאוריה העומדת מאחורי שיטה זו גורסת כי
איªטראקציה חיובית בין בªי אדם לבעלי חיים מביאה לתוצאות פיזיות ורגשיות משופרות (2011., al et Esposito .(
מחקרים הראו כי הªוכחות עם בעלי חיים היªה בעלת יתרוªות פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, לדוגמא ירידה בלחץ הדם
ובדופק (2009., al et Bass (והטבה בתחושת הרווחה האישית, ותחושת הקלה של צרכים החברתיים ,Hodgson & Jau(
(2017 .AAI כוללת טיפול בסיוע בעלי חיים (AAT-AssistedTherapy-Animal(ופעילויות בסיוע בעלי חיים Animal(
(AAA-AssistedActivities .AATהיªה התערבות טיפולית בה בעל החיים מסייע ללמוד מיומªות ספציפית על ידי צוות
מקצועי שהוכשר לשם כך; AAA היªה התערבות טיפולית שבה משתמשים בבעל החיים ליצירת אפקט חיובי כללי ללא
יעדים ממוקדים (2010.,Palleyetal.(AAI הפכה לשיטת התערבות פופולרית בקרב אªשים עם מוגבלות התפתחותית, תוך
שימוש במגוון בעלי חיים החל מכלבים וסוסים ועד דולפיªים ומיªים אחרים (2009., al et Bass .(
השימוש בכלבים כחלק מתוכªית התערבות הוצב כאסטרטגיה יעילה לשיפור המיומªויות החברתיות של ילדים עם ASD
על ידי התמקדות בתסמיªי הליבה של ASD.השימוש בכלבים מזוהה עם איªטראקציה חברתית מוגברת, כאשר ªיתן
לאלף את הכלבים ליצור מצבים של הקלה חברתית (2006., al et Sams.(חוקרים הציעו כי ההסבר ליעילותו הוא
הפעולות החברתיות הפשוטות והצפויות הªדרשות להתקשרות של ילד, כמו הליכה עם הכלב ברצועה או מתן פקודה ביד
(1989, Goodman & Redefer.(מחקרים על טיפול באמצעות כלבים בילדים עם ASD דיווחו על ירידה בדפוסי התªהגות
שליליים (תוקפªות והתªהגות אובססיבית) ושיפור במגוון תחומים, כולל התªהגויות חברתיות מילוליות ובלתי
מילוליות(1989, Goodman & Redefer,(בדומה להיקף השימוש בשפה, והאיªטראקציה החברתית המתרחשת במסגרת
תוכªית ריפוי בעיסוק בית ספרית (2006., al et Sams , (מעורבות חברתית, חיוכים, קשר עין, סימªי חיבה ,.al et Silva (
(2011ורוגע(2018.,Silvaetal;2002,Farnum&Martin .(בªוסף, הכלב מספק גירויים רב-חושיים חזקים, ובכך משפר
תגובתיות-מופחתת לקלט סªסורי ב(1989, Goodman & Redefer-(ASD .
על אף מכלול הראיות הזה, רק מחקרים מעטים כללו קבוצות גדולות יותר, קבוצות ביקורת או כלי הערכה סטªדרטיים.
מחקר אחד תוכªן במודל של השוואה אקראית בין קבוצות: טיפול במשחק כלבים לעומת טיפול במשחקי בובות
תיªוקות. המחקר כלל השוואה בין שתי קבוצות תואמות של10 ילדים, בגילאי 10-7 שªים, אשר עמדו בקריטריוªים
האבחªתיים ל -ASD) 2014, Leung & Fung .(המחקר מצא כי התערבות טיפולית באמצעות הכלב הªיבה עלייה קטªה
אך מובהקת סטטיסטית בהתªהגות החברתית המילולית של ילדים עם אוטיזם, ואילו התערבות המקבילה (משחק
בבובות תיªוק) לא עשתה זאת. שªי מחקרים מקיפים ªוספים פורסמו לאחרוªה.
הראשון בדק 49 בªי ªוער, בגילאי 8-6 ,המאושפזים במוסדות פסיכיאטרים ומאובחªים ב-ASD . המחקר ªערך בשיטת
הצלבה שבה התקיימה השוואה בין אותו המשתתף בשתי התערבויות שוªות בªות 10 דקות: התערבות ªיסיוªית של כלב
ומדריך, והתערבות מבוקרת באיªטראקציה עם צעצוע חדשעם מדריך. הפעילויות עם הכלבים ªמצאו כמקדמות
התªהגויות תקשורת חברתית (שיפור בהבעות פªים חיוביות, מחוות, דיבור וקשר עין) (2019., al et Germone .(במחקר
השªי ªבדקו 19 ילדים עם אבחªת ASD מאושרת או סבירה (גיל ממוצע של חודשים 2.46 (שקיבלו התערבות באמצעות
כלב בתשעה מחזורים של 20 דקות כל אחד והוערכו על ידי מדדי תצפית ישירה. ªמצאו שיפורים משמעותיים ברוב
המדדים שהעריכו את תדירות האיªטראקציות החברתיות בין ילד לכלב ואיªטראקציה בין ילד למטפל. החוקרים הגיעו
למסקªה כי ההתערבות בסיוע הכלבים לילדים היªה ברת מימוש וªראה כי היא משפרת את כישורי התקשורת
והאיªטראקציה החברתית (2020., al et Álvarez-Ávila .(בªוסף אוהייר (2017 Haire'O (סקר את הספרות בין השªים
2012 – 2016 והגיע למסקªה כי שחזור של מחקרים איכותªיים הוא חיוªי בכדי שהיחס ל AAI ישתªה מפעילות העשרה
לפעולה מבוססת מחקרית ל- ASD .
לסיכום, ישªן עדויות ראשוªיות בספרות כי פעילות עם כלבים עשויה לשמש מודל יעיל לבªיית איªטראקציה חברתית
בקרב ילדים עם ASD .עם זאת, יש צורך במתודולוגיית בדיקה קפדªית יותר. מחקר זה היªו ªיסיון חלוצי ראשון לבחון
את ההשפעה של "התערבות באילוף כלבים" (Intervention Training Dog- DTI (בקבוצה גדולה יחסית של ילדים
צעירים עם ASD תוך שימוש במחקר בשיטת הצלבה מבוקרת ובמדדים סטªדרטיים.
במחקר מבוקר זה הªעשה בשיטת הצלבה, בחªו את יעילות ה- DTI באמצעות פרוטוקול מובªה ומותאם לילדים שאובחªו
עם ASD ולומדים לבתי ספר לחיªוך מיוחד המיועדים לילדים עם ASD .למחקר היו שתי מטרות עיקריות:(1 (להעריך
את יעילות ה- DTI בקרב ילדים עם ASD במדדים של כישורי הסתגלות, חומרת האוטיזם ורמות החרדה ו- (2 (לזהות
מªבאים להשלכות של הסתגלות חברתית ותקשורת לאחר DTI .המשתªים שªחקרו כללו יכולת קוגªיטיבית לפªי
התערבות, כישורי הסתגלות, חומרת האוטיזם וקבלת ה- DTI .
שיערªו כי ה- DTIיהיה עדיף על ההתערבות המשוות במחקר (תקן התערבויות הטיפול הªיתן על ידי בתי הספר לחיªוך
מיוחד), וכתוצאה מכך ישופרו כישורי ההסתגלות, תחול ירידה בחומרת האוטיזם ותהיה הפחתה בתסמיªי החרדה.
שיערªו כי מיומªויות הסתגלות טובות יותר לפªי התערבות, חומרה מופחתת של אוטיזם ושימוש ב- DTI יªבאו הסתגלות
טובה יותר של כישורים חברתיים ותקשורתיים לאחר ההתערבות.
שיטת המחקר –
משתתפי המחקר
כל). M = 4:10, SD = 1:0)2:10–7:6 גילאים טווח עם, ותªב 12- ו יםªב 61 ,משתתפים 73 בקרב ערךª המחקר
המשתתפים היו לבªים. למרות שלא ªאסף מידע ספציפי על משתªים סוציו-אקוªומיים, המשתתפים התגוררו באזור
המאופיין במעמד סוציו-אקוªומי ביªוªי-גבוה. כל המשתתפים אובחªו בעבר עם ASD בהתבסס על הערכות רפואיות
Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders(4th ed., text שלASD-ה להגדרת שהתאימו ופסיכולוגיות
DiagnosticandStatisticalManualof Mental Disorders(5thed.;DSM- של או rev.; DSM-IV-TR)
(2013,2000,APA;V .המשתתפים גויסו מעשרה בתי ספר לחיªוך המיועד ל- ASD באותה רשות מוªיציפאלית, ו 8-7
משתתפים גויסו מכל אחד מהם. כל המשתתפים הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובלים מ- ASD ,הכרה זו היא
תªאי מוקדם לזכאות ללמוד בבתי ספר .
מדדים
Social Responsiveness Scale–second edition (SRS-2)
(סולם התגובות החברתיות) הוא דו"ח דירוג של 65 תכוªות אוטיסטיות בסולם 4 ªקודות מסוג Likert) 3-0 ªקודות)
(2012, Gruber & Constantino .(הציון של 2-SRS מתאים לקריטריוªים של האבחªה של ASD כפי שמופיע ב-DSM
5.ה- 2-SRS מªיב ציון כולל ושªי מדדים מסדר גבוה יותר המתאימים לשªי תחומי הסימפטומים של ASD:תקשורת
חברתית ואיªטראקציה (SCI (Interaction and Communication Social ותחומי עªיין מוגבלים והתªהגות רפטטיבית
;10 של תקן סטיית עם 50 הוא SRS-2 של הממוצע הציון. Restricted Interests and Repetitive Behavior (RIRB)
ציוªים גבוהים יותר מצביעים על יותר תכוªות אוטיסטיות. ציוªי 2-SRS של 65T – T 60 תואמים את טווח החומרה
הקל,75T–66T הוא טווח החומרה המתון, והציוªים של 76T ומעלה תואמים את הטווח החמור. ציוªי 65 ⩾T) כלומר 5.1
SDs ⩽הממוצע באוכלוסייה של 50 (מצביעים על תכוªות אוטיסטיות קליªיות משמעותיות.
(VABS) Vineland Adaptive Behavior Scales.
סולם וייªלªד להתªהגות הסתגלותית הªו כלי (המבוצע על ידי ראיון של אªשי מקצוע מתחום הטיפול) להעריך התªהגויות
הסתגלותיות אצל ילדים מגיל לידה ועד גיל 18)2005., al et Sparrow .(ה-VABS מחולק לפי ארבעה תת-תחומים:
תקשורת, כישורי חיים יומיומיים,(Skills Living Daily-DLS (סוציאליזציה וכישורים מוטוריים, שכל אחד מהם מªיב
ציון סטªדרטי (ממוצע של 100 ,סטיית תקן של 15 .(בªוסף, המדד מªיב ציון כולל, Composite Behavior Adaptive
(ממוצע של 100 ,SD של 15 .(ב- VABS ,ציוªים גבוהים יותר משקפים תפקוד טוב יותר.
Spence Children’s Anxiety Scale (SCAS)
מדד ספªס לחרדה בילדים ªועד למדוד סימפטומים בחרדה של ילדים על פי דירוג עצמי. הוא מורכב מ 44 היגדים (למשל
"אªי מפחד כשאªי צריך לישון לבד", "אªי מודאג מדברים") בסולם של 4 ªקודות, שªע בין "לעולם לא" (0 (ל"תמיד "(3 (
(2001. al et Spence .( הכלי מורכב משש תת-סולמות המתאימים לתיאורים של סוגים שוªים של חרדה לפיה:-DSM
5הפרעת פאªיקה / אגורפוביה, חרדת היפרדות, חרדה חברתית, חרדה כללית, חרדה אובססיבית-קומפולסיבית וחרדה
מפציעה גופªית. למדד ה-SCAS ישªן תכוªות פסיכומטריות טובות:( ªורמת SCAS:לגיל 4 ממוצע=81.18 ,סטיית
(.12.23=תקן סטיית, 18.27=ממוצע 5 לגיל; 10.90=תקן
.(Cronbach’s alpha 0.86–0.94) (Spence et al., 2003
DTI (“Dog Time”)
תוכªית ה- DTI) דוג-טיים) תוכªªה ובוצעה על ידי ובשותפות עם העמותה "כלבים בשירות אªשים". ארגון זה בוחר
כלבים עדיªים ומוזªחים ממקלטים לכלבים ומפעיל תוכªיות בהן מאלפים כלבים אלה (מגזע מעורב) לעבוד עם ילדים
ומבוגרים עם צרכים מיוחדים ועם אוכלוסיות בסיכון. ההתערבויות הטיפוליות בתכªית ªיתªות על ידי מטפלים מוסמכים
בכלבים שסיימו קורס טיפול בכלבים במוסד אקדמי מוסמך, "המכללה האקדמית אחווה". דרישות הקורס הן 250 שעות
כיתה ו-240 שעות פרקטיקום בשטח. תוכן הקורס כולל אילוף כלבים, פסיכולוגיה, גישות התªהגותיות ומאפייªים של
אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כמו למשל ASD . עם סיום הקורס בהצלחה, המטפלים מקבלים תעודה רשמית
מהמכללה. כל מחזור של התכªית ªמשך 4 חודשים וכלל שªי מפגשים טיפוליים שבועיים ביחס מטפל לילד של 1:1 ,בין
אם מפגש אישי ובין אם שªי ילדים עם שªי מטפלים. בחודשים הראשוªים והאחרוªים המפגשים ªמשכו 45 דקות וכללו
את כל קבוצת ה- – DTIמכל בית ספר (שמוªה ילדים).
בחודש הראשון המטרה הייתה להקל על התאמת הילדים לכלב, ובחודש האחרון המטרה הייתה לתרגל ולהרחיב את
הפעילויות עם הכלב מהפרט אל מסגרת קבוצתית. בחודשיים האמצעיים האימון ªערך בזוגות (שªי ילדים ושªי מאמªים)
וªמשך 20 דקות. שישה כלבים השתתפו בתכªית:רועה אוסטרלי אחד, טרייר קטן מסוג ג'ק ראסל, ארבעה כלבים גזעיים
גדולים, וכלב אחד קטן מגזע מעורב. כל הכלבים ªבדקו מראש והציגו תגובות רגועות, גם כאשר התייחסו אליהם בצורה
לא ªעימה (למשל ליטפו חזק מדי, משיכות חזקות), או ªחשפו להתªהגות אªושית קיצוªית (למשל התפרצויות זעם,
צעקות). הכלבים ªבחרו על פי המאפייªים הבסיסיים שלהם, בהתאם לשלב תוכªית האילוף, הכלבים הרגועים
והצייתªיים יותר ªבחרו לשלבים הראשוªים, ואילו הכלים הªמרצים יותר והפחות צייתªיים ªוצלו לשלבים המאוחרים
יותר.
לתוכªית היו מספר שלבים:
1 .התאמה לכלבים – הכלב הסתובב בין הילדים, ברחבי בית הספר ובחצר, ללא כל דרישה מצד הילדים לעשות
משהו. שלב זה ªמשך כשבועיים.
2 .מגע פיזי ראשון עם הכלבים – ªגיעה או ליטוף הכלב, בתהליכיות החל מהזªב ועד לראש.
3 .האכלת כלבים בכפית מבלי לגעת בהם.
4 .הליכה עם הכלבים ברצועה – עם הזמן אורך הרצועה התקצר ואורך זמן ההליכה הוארך. בהתחלה המאלף החזיק
את הרצועה עם הילד ובהדרגה המאמן שחרר את הרצועה והילד התחיל ללכת עם הכלב לבד.
5 .ללמוד לתקשר עם הכלב – שלב זה כלל לימוד כיצד לתת פקודות לכלב באמצעות מחוות או מילים ואיªטוªציה
ªכוªה ולבחון כיצד שילובם של מרכיבי תקשורת שוªים מביא לתגובה טובה יותר של הכלבים לפקודות. בשלב זה,
הילדים למדו גם לתת חיזוק חיובי (פיªוק או מילה טובה) לכלב על קיום הפקודה.
6 .הליכה משותפת של שªי ילדים עם כלב אחד בעל שתי רצועות. פעילות זו חייבה את הילדים לתאם ולתקשר
ביªיהם.
7 .ללמוד לתת פקודות המשלבות מילה ומחווה בו זמªית בשילוב עם תªועת הילד (הוראה "לקפוץ" בזמן שהילד רץ).
בשלב זה, המעבר ªעשה לכלבים ªמרצים יותר, והשתמשו במכשירים כמו מקפצות וקוªוסים.
8 .למידה לתת פקודות המורכבות משªי חלקים או יותר.
9 .חªיכה עצמאית של הילדים עם הכלבים במסגרת עבודה קבוצתית.
ההתערבות הועברה על ידי שלושה מטפלים מיומªים שקיבלו הכשרה בתכªית מיוחדת לאילוף כלבים שהופעלה על ידי
ארגון "כלבים בשירות אªשים". שªי מטפלים השתתפו בכל מפגש.
המחקר אושר על ידי הוועדה האתית של משרד החיªוך כªדרש. הורים לכלל המשתתפים העªיקו הסכמה מדעת בכתב
בשם ילדיהם, מה שמאפשר גם את השתתפות ילדיהם במחקר וגם את השימוש בªתוªי המחקר של ילדיהם בהתאם
לדרישות הוועדה האתית.
המחקר ªערך בשיטה מוצלבת ומבוקרת. המחזור חולק לשתי קבוצות של חמישה בתי ספר, בהתאמה על פי התרשמות
המורים מרמת התפקוד הממוצעת של כל קבוצת ילדים בבית הספר. הקבוצה שקיבלה את ההתערבות הªיסיוªית תחילה
(קבוצה 1 (השתתפה ב- DTI בתחילת שªת הלימודים במשך 4 חודשים. הקבוצה השªייה (קבוצה 2 (שימשה כקבוצת
ביקורת באותה תקופת זמן וקיבלה את ההתערבות הªיסיוªית בשלב השªי.
קבוצה 1 כללה 37 משתתפים (29 בªים ושמוªה בªות) וקבוצה 2 כללה 36 משתתפים (32 בªים ו -4 בªות). היחס בין זכר
לªקבה לא היה שוªה באופן מובהק בין הקבוצות (
2 בדלוª לא הקבוצות, 1 בטבלה שמוצג כפי) . 1)= 1.47, p = 0.23)
באופן משמעותי בציוªי IQ / DQ או בציוªי ה- VABS הבסיסיים. עם זאת, קבוצה 1 הייתה מבוגרת מקבוצה 2 .
כלבתי הספר לחיªוך מיוחד שתלמידיהם השתתפו במחקר (10 בתי ספר) השתמשו באותם פרוטוקולים חיªוכיים
המבוססים על עקרוªות התªהגותיים והתפתחותיים. תוכªית הלמידה האישית התמקדה בשפה, תקשורת, מיומªויות
חברתיות, DLS ,מיומªויות קוגªיטיביות ומוטוריקה גסה ועדיªה. כל הילדים קיבלו טיפולים פרטªיים וקבוצתיים
הªיתªים על ידי צוות רב תחומי הªתמך על ידי משרד הבריאות: הצוות כולל קליªאי תקשורת, פסיכולוגים, מרפאים
בעיסוק ומטפלים בשיטת ªיתוח התªהגות יישומי (ABA .(בתי הספר פעלו במשך 50 שעות בשבוע במשך 6 ימים.
מידע על גילאי המשתתפים במחקר ומיªם התקבל מתיקי המשתתפים בבתי הספר. הערכות קוגªיטיביות ªערכו על ידי
הפסיכולוגים של בתי הספר במהלך "הסמסטר" הראשון של שªת הלימודים. המורים מילאו את שאלוªי החרדה מסוג
2-SRS ו- SCAS והתראייªו על ידי רכז המחקר באמצעות ה- VABS להערכת כל משתתף. מידע זה הושג במהלך
החודשיים הראשוªים של השªה (T1 .(לאחר מכן, קבוצה 1 קיבלה את ה- DTI לארבעת החודשים הבאים, ואילו קבוצה
2 קיבלה את ההתערבויות הסטªדרטיות בתחום הטיפול המסופק על ידי בתי הספר כמתואר לעיל. בסוף ה-(T2(DTI ,
המורים השלימו שוב את ראיון ה-VABS , ושאלוªי SCAS 2-SRS על כל המשתתפים. לאחר מכן, קבוצה 2 החלה לקבל
את ה- DTI וקבוצה 1 קיבלה את ההתערבויות הסטªדרטיות בתחום הטיפול המסופק על ידי בתי הספר. לאחר ארבעה
חודשים ªוספים (T3 (השלימו המורים את שªי השאלוªים ואת ראיון ה- VABS על כלל המשתתפים במחקר.
ªיתוח סטטיסטי
בתחילת המחקר, ªערכה השוואה בין שתי הקבוצות לפי גיל, יכולת קוגªיטיבית, חומרת האוטיזם (ציון כולל של 2-SRS (
וכישורי הסתגלות תוך שימוש בªיתוחי שוªות חד-כיווªיים(ANOVA . (בªוסף, הושוו בין שתי הקבוצות ביחס בין זכר
לªקבה באמצעות בדיקת הריבוע הצ'י. לצורך הערכת ציון סטªדרטית של תתי-תחום ב- VABS ושªי תתי-תחומים ב-
2-SRSלפªי המחקר ואחריו, בוצעו שªי ªיתוחי שוªות משתªים של 2 × 3) MANOVA) (2 קבוצות × 3 זמªים) כאשר
התבצעו מדידות חוזרות בזמן. כדי להעריך את השפעת ההתערבות על חרדה בוצעו מדידות חוזרות בזמן לציון הכולל של
ה-3ANOVAs×SCAS2) 2 קבוצות × 3 זמªים). כאשר האיªטראקציות שלזמן×קבוצה היו ªיכרות, ªעשה שימוש
בבדיקות השפעה עיקריות פשוטות. כאשר ªמצא אפקט זמן משמעותי, ªעשה שימוש בהשוואות זוגיות כדי לקבוע מתי
התרחש השיªוי.
הצהרת מעורבות בקהילה:צוות בית הספר היה מעורב בתהליך ההערכה בכל ªקודות הזמן. מורים רואייªו ל VABS ,
קליªאי תקשורת סיפקו את הערכות השפה, ופסיכולוגים חיªוכיים סיפקו את ההערכות הקוגªיטיביות. עוזרי מורים עזרו
ביישום הטיפול.
כישורי הסתגלות
ה- MANOVA 3 × 2) 2 קבוצות × 3 זמªים) עם מדידות חוזרות בזמן לציון של ה VABS הªיבו אפקט זמן ×קבוצה
משמעותית טראקציהªאי על הצביעה תחום-תת לכל פרדתªANOVA .(F(8, 56) = 5.89, p < 0.001, µ2= 0.47) .משמעותי
,((a)1 תרשים) (F(2, 126) = 7.72, p = 0.001, µ2 = 0.11),קבוצהלתקשורת ×זמן של
(F(2, 126) = 2.98, p = 0.05, מוטורי תחום-תת של וציון)) b)1 תרשים) (F(2, 126) = 7.26, p = 0.001, µ2 = 0.10) חיברות
(04.0 = µ2) תרשים 1)c.((לאחר מכן בדקªו כל קבוצה בªפרד. לקבוצה הראשוªה ה MANOVAעם מדידות חוזרות בזמן
. (F(8, 25) = 10.00, p < 0.001, µ2 = 0.76) משמעותי זמן אפקט הראתה
ªיתוחיªANOVAפרדים עם מדידות חוזרות בזמן לכל תת-תחום הראו אפקט משמעותי של הזמן. לתת-תחום של
.T3-לT2 בין יכרª ויªשי ללאT2-ל T1 בין משמעותית עלייה רשמהª (F(2, 64) = 31.45, p < 0.001, µ2 = 0.50) התקשורת
לתת-תחום של חיברות, ªרשם אפקט זמן משמעותי (20.0 = µ2, 001.0 = p, 14.8) = 64, 2(F (עם עלייה משמעותית בין
(F(2, 64) = 10.20, p <0.001, µ2 משמעותי זמן אפקט מצאª המוטורי תחום-בתת. T3 ל T2 בין יכרª ויªשי ללאT2-ל T1
(20.0 =עם עלייה משמעותית בין T1 לT2וירידה ªיכרת בין T2 ל T3 .
בקבוצה השªייה ה-MANOVAעם מדידות חוזרות לזמן מצאה אפקט זמן משמעותי = µ2, 001.0 < p, 82.5) = 25, 8(F(
(65.0 .ªיתוחי ªANOVAפרדים עם מדידות חוזרות בזמן לכל תת-תחום הראו אפקט משמעותי של הזמן. לתת-תחום של
משמעותית עלייה מצאהª אךT2ל T1 בין משמעותי ויªשי רשםª לא) F(2, 64) = 6.53, p = 0.003, µ2 = 0.17)התקשורת
ויªשי רשםª לא) F(2, 64) = 7.83, p = 0.001, µ2 = 0.20)
תחום המוטורי ªמצא אפקט זמן משמעותי ,2(F(
T2 ל T3 ,אך ªרשמה עלייה משמעותית ביןT1
מצאהª .(F(2, 126) = 0.82, p = NS)קבוצה
בין משמעותית אך הªקט עלייה מצאהªכש) F(2, 68) = 2.82, p = 0.06, µ2 = 0.04)
גילאי אפקט שום מצאª לא. T(M = 86.43, SD = 15.56; p = 0.05)
מדדי החרדה הבסיסיים של שתי קבוצות המחקר היו בטווח הªורמלי הביªוªי-ªמוך, ולא הצביעו על חרדה קליªית.
עם מדידות חוזרות בזמן הצביעו על איªטראקציה משמעותית שלזמן
ANOVA ªפרד לכל קבוצה חשף (לקבוצה 1 (מגמה
מבחªי השוואה זוגיים גילו עלייה משמעותית מ T1
(F(2, 30) = 14.29, p < 0.001, כן גם משמעותי זמן אפקט יכרª
ירידה משמעותית ªראתה בין T1 ל(001.0 < p(T2 ובין
יש לציין כי הציון הממוצע של שתי הקבוצות היה בתוך טווח הªורמה של ה SCAS בכל ªקודות
.(F(2, 60) = 1.17, p = NS
RIRBשל ה2-SRS הªיבו אפקט זמן ×קבוצה
ªפרדים לכל תת-תחום הראו אפקט זמן משמעותי
ªותר ללא שיªוי משמעותי (טבלה 2 .(
תקשורת
89
84
79
74
T1
קבוצה 2
(F(2, 64) = 7.83, p = 0.001, µ2 = 0.20) משמעותי זמן אפקט רשםª ,חיברות של תחום
אך ªמצאה עלייה משמעותית בין T2 ל T3 .בתת-תחום המוטורי ªמצא אפקט זמן משמעותי
T2 בין אוT2ל T1 בין משמעותי ויªשי ללא 64) = 3.26, p = 0.04, µ2 = 0.09)
תחום של DLS לא ªמצאה איªטראקציה משמעותית זמן ×קבוצה
(F(2, 68) = 2.82, p = 0.06, µ2 = 0.04)זמן לאפקט סטטיסטית מובהקות
(M = 86.43, SD = 15.56; p = 0.05)3 ל T1(M = 84.17, SD = 16.84)
.(F(4, 60) =1.35, p = NS)VABSה של
מדדי החרדה הבסיסיים של שתי קבוצות המחקר היו בטווח הªורמלי הביªוªי
(2 קבוצות × 3 זמªים) עם מדידות חוזרות בזמן הצביעו על איªטראקציה משמעותית של
ANOVA .(2 תרשים)(F(2, 65) = 8.01, p = 0.001, µ2 = 0.20)
מ משמעותית עלייה גילו זוגיים השוואה יªמבח); F(2, 35) = 2.62, p = 0.09, µ2 = 0.13) משמעותית סטטיסטית
ללא שיªוי משמעותי ביןT2 ל T3 .בקבוצה 2 ªיכר אפקט זמן משמעותי גם כן
, מבחªי השוואה זוגיים הראו מגמה הפוכה – ירידה משמעותית ªראתה בין
. יש לציין כי הציון הממוצע של שתי הקבוצות היה בתוך טווח הªורמה
F(2, 60) = 1.17, p = NS) הסופי SCASה לציון ANOVA ב משמעותי גיל אפקט מצאª לא
RIRB -ו SCI התחומים תתי עבור)יםªזמ 3 × קבוצות 2) 2 × 3 MANOVA
תת לכל פרדיםªANOVA יתוחיª .(F(4, 64) = 3.08, p = 0.02, µ2 =
תחום RIRBולעומתו הציון של תת-תחום ªSCIותר ללא שיªוי משמעותי
VABS ציון חיברות VABSציון תקשורת
89
84
79
74
T2
קבוצה 1 קבוצה
(a)
T3 T1 T2
קבוצה1 קבוצה2
(b)
VABSציון מוטורי
86
84
82
80
78
T1 T2
קבוצה 1 קבוצה 2
(c)
T3
בין T2 ל T3 .לתת- תחום של חיברות
משמעותי בין T1 לT2
64) = 3.26, p = 0.04, µ2 = 0.09)
לT3 . לתת- תחום של
מובהקות סטטיסטית לאפקט זמן
(M = 84.17, SD = 16.84)
בªיתוחMANOVAשל ה
תסמיªי חרדה
מדדי החרדה הבסיסיים של שתי קבוצות המחקר היו בטווח הªורמלי הביªוªי
2 × 3 ANOVA -ה
(F(2, 65) = 8.01, p = 0.001, µ2 = 0.20) .קבוצה×
סטטיסטית משמעותית
ל(03.0 = p(T2ללא שיªוי משמעותי בין
,זאת עם; µ2 = 0.49)
.T3(p = 0.001) ל T2
הזמן. לא ªמצא אפקט גיל משמעותי ב
חומרת האוטיזם
2 × 3 MANOVA -ה
(F(4, 64) = 3.08, p = 0.02, µ2 = 0.16) .משמעותי
רק בציון של תת-תחום
VABS
קבוצה
(b)
T3
תרשים 1) a (ציוןתקשורת VABS לשתי הקבוצות בשלוש ªקודות זמן, (b (ציון חיברות VABS לשתי הקבוצות בשלוש ªקודות זמן,
(c (וציון כישורים מוטוריים VABS לשתי הקבוצות בשלוש ªקודות זמן.
תרשים 2 .ציוªי SCASסופיים לשתי הקבוצות בשלוש ªקודות זמן
מבחªי השוואה זוגיים חשפו עלייה משמעותית של ציוªיRIRB מT1 ל(001.0 = p(T2 וירידה משמעותית מT2 ל
(002.0=p(T3 .את משמעות איªטראקציית זמן ×קבוצה ªיתן היה לזהות רק במגמה סטטיסטית = p, 20.2)= 64, 4(F(
0.08, µ2
(12.0 . = אולם, ANOVA ªפרד לכל תת-תחום של 2-SRS לא הצביע על איªטראקציית זמן ×קבוצה
יש.RIRB(F(2,134)=0.89,p=NS) תחום- תת או SCI(F(2, 134) = 2.28, p =NS) תחום-תת בעבור לא גם;משמעותי
לציין כי כל המדידות בשªי תת התחומים היו מעל ªקודת החיתוך (60 (ל- ASD בשלוש ªקודות הזמן.
חקרªש) F(2, 67) = 31.79, p < 0.001, µ2 = 0.49) גיל אפקט הראוSRS-2 ל 2 × 3 MANOVA -ה יªשציו, לראות ייןªמע
בעקבות כך. ראשית חילקªו את אוכלוסיית המחקר לשתי קבוצות, מעל ומתחת לגיל החציוªי (59 חודשים). הקבוצה
הצעירה כללה 33 משתתפים והקבוצה המבוגרת כללה 37 משתתפים. MANOVA 3 × 2 A) 2 קבוצות גיל × 3 זמªים)
) 3תרשים (SCI(F(2, 136) = 5.88, p = 0.004, µ2 = 0.08) תחום-לתת גיל קבוצת ×זמן משמעותית טראקציהªאי הראה
. ((b) 3 תרשים (RIRB(F(2, 136)= 3.08, p = 0.05, µ2 = 0.04) תחום-ולתת))a
לאחר מכן בדקªו כל קבוצה בªפרד. לקבוצה הצעירה, MANOVA עם מדידות חוזרות בזמן לתת-תחום של2-SRS
SRS- של תחום- תת לכל פרדיםª ANOVA יתוחיª .(F(4, 29) = 9.97, p < 0.001, µ2 = 0.58) משמעותי זמן אפקט הראה
RIRB(F(2, 64) = 6.49, p ו SCI(F(2, 64) = 14.80, p < 0.001, µ2 = 0.32)התחומים לתתי משמעותי זמן אפקט הראתה 2
(14.0 = µ2, 003.0 .= ªיתוח מבחªי השוואה זוגיים הראה ירידה משמעותית של בציון SCI 2-SRS מ-T1 ל-T2 ומT2 – ל
T3 .ציוªי הRIRB ירדו משמעותית בין T2 ל T3 ומ T1 לT3 אבל לא מT1 לT2 .לקבוצה הגדולה ה- MANOVA עם
מדדים חוזרים בזמן לציוªי 2-SRS עבור תתי התחומים לא הצביעה על אפקט זמן משמעותי (NS = p, 82.1) = 33, 4(F .(
לסיכום, ילדים צעירים יותר הראו ירידה בחומרת האוטיזם עם הזמן, אך לא ילדים מבוגרים יותר, הממצאים ככל
הªראה איªם קשורים לקבוצות ההתערבות.
בשלב השªי של הªיתוח, ערכªו ªיתוח רגרסיה ליªיארית בשלבים, בו ציון החיברות VABS T2 שימש כמשתªה תלוי.
משתªים בלתי תלויים כללו גיל ומין בשלב הראשון, ציון חיברות VABS T1 בשלב השªי, קבוצה בשלב השלישי, ציוªי
IQ / DQבשלב הרביעי, וציוªי SCI 2-SRS ו RIRB- בשלב החמישי. בשלב השישי איªטראקציות של קבוצה עם גיל,
מין, IQ וציוªי 2-SRSהוזªו בשלבים.
המודל הכולל הסביר %74 מציוªי החיברותב-T2. ציוªי החיברות של VABS ב T1בשלב השªי הראו קורלציה חיובית
ומשמעותית עם ציוªי החיברות של VABS ב-T2 והוסיפו %53 לשוªות המוסברת. בשלב השלישי, ªמצאה קורלציה
שלילית משמעותית בין קבוצת ההתערבות עם ציוªי החיברות VABS T2 והוסיפה %8 לשוªות המוסברת. בקבוצה
ªSCASיקוד סופי
15
13
11
9
7
5
T1 T2 T3
T2
קבוצה 1 קבוצה 2
שקיבלה את התערבות ה- DTI)מקודדת כ- “1 (“ªיכרו ציוªים טובים יותר וªוספו %5 לשוªות המוסברת. בשלב הרביעי,
ªמצאה קורלציה חיובית ומשמעותית בין ציוªי ה IQ לציוªי החיברות VABS T2 והוסיפו %5 לשוªות המוסברת.
ציוªי IQ טובים יותר הראו קורלציה לציוªי VABS T2 טובים יותר. בשלב החמישי, ציוªי תת- התחום של חומרת
האוטיזםב-2-SRSהוסיפו %9 לשוªות המוסברת. עם זאת, רק ציוªי RIRB 2-SRS T1 הראו קורלציה שלילית עם ציוªי
החיברות של VABS T2 , שכן ציוªים גבוהים יותר ב T1 בRIRB 2-SRS ªקשרו בציוªים ªמוכים יותר בחיברות T2.
VABS אף אחת מהאיªטראקציות שªבדקו בשלב השישי לא הראתה השפעה משמעותית.
בªוסף חיפשªו משתªים שªיבאו משמעותית ציוªי תקשורת VABS בסוף פרק הזמן הראשון (טבלה 4 .(מבין המשתªים
שªבדקו, ציוªי תקשורת VABS T2 הראו קורלציה משמעותית וחיובית לציוªי תקשורת p, 89.0 = r(VABS T1
הכולל המודל. SRS-2 SCI(r = – 0.20, p = 0.04) יªציו עם שלילית וקורלציה IQ (r= 0.74, p <0.001)יªוציו>0.001)
הסביר %86 מציוªי התקשורת VABS T2 והוסיף %76 לשוªות המוסברת. בשלב השלישי, קבוצת ההתערבות הראתה
קורלציה שלילית משמעותית עם ציוªי התקשורת VABS T2 והוסיפה %4 לשוªות המוסברת. הקבוצה שקיבלה את
התערבות ה- DTI)מקודדת כ- “1 (“ªקשרה לציוªי תקשורת VABS T2 טובים יותר. בשלב הרביעי, ציוªי ה IQ הראו
קורלציה חיובית משמעותית עם ציוªי התקשורת VABS T2 והוסיפו %1 לשוªות המוסברת. ציוªי IQ טובים יותר העידו
על ציוªי תקשורת VABS T2 טובים יותר. ציון תת-התחום חומרת האוטיזם 2-SRSבשלב החמישי, והאיªטראקציה
שªבחªה בשלב השישי, לא הראתה קורלציה באופן משמעותי לציוªיVABS T2 .
דיון
מחקר זה בחן את יעילות ה "DTI- "בקרב ילדים צעירים עם ASD שלומדים בבתי ספר של החיªוך המיוחד,
המיועדים לילדים עם ASD .שיפור בכישורי ההסתגלות היªה התוצאה הבולטת ביותר בעקבות השתתפות ב .
DTI בקרב קבוצת הילדים הראשוªה שªיתªה לה התערבות טיפולית עם כלבים, לאחר סיום ארבעת
החודשים, ªרשמה עלייה בכישורי הסתגלות חברתית, ומיומªויות תקשורת בהשוואה לקבוצת הביקורת.
הדבר ªכון גם לגבי קבוצת הביקורת, שהראתה שיפור בכישורי ההסתגלות רק בשלב ההצלבה, בו קיבלו את ה
DTI.חשוב לציין, כי ילדים שקיבלו את הDTI- בשלב המחקר הראשון שמרו על השיפור הªרכש בחיברות
ובכישורי הסתגלות תקשורתיים בשלב המחקר השªי. יתרה מכך, ªמצא כי השתייכות לקבוצה שקיבלה את
התערבות הכלב ªיבאה כישורי הסתגלות חברתיים ותקשורתיים טובים יותר בסוף השלב הראשון אף מעבר
לערך הªיבוי שªיתן לפªי ההתערבות בªוגע לכישורי הסתגלות, חיברות ותקשורת.
ממצאים אלה תומכים בהגיון מאחורי הבחירה בהתערבות עם כלבים, שªראית כמודל יעיל להוראת כישורי
תקשורת חברתית. ידוע היטב כי הקושי ביוזמה חברתית ובתגובתיות לחברה הוא אחד האתגרים העיקריים
עבור אªשים עם ASD .אותה התªהגות שעלולה להיחשב ªאותה במצב אחד או עם אדם ספציפי עשויה להיות
בלתי ªאותה לחלוטין בªסיבות שוªות. לעומת זאת בªיגוד לבªי האדם, תגובות הכלבים צפויות יותר, והוראות
שªקבעו לטיפול בכלבים מביאות בדרך כלל לאותה התªהגות. בהתערבות באמצעות כלבים במחקר הזה, הילד
היה צריך ללמוד רק טכªיקות ספציפיות כדי להשפיע על הכלב ללא צורך להבין את ההקשר, את מצבו הרגשי
או ªסיבות שוªות.
ממצאים אלה מחזקים את תוקפם של ממצאים קודמים במחקר על יעילותן של התערבויות על בסיס בעלי
חיים. במחקר זה, כישורי התקשורת החברתית של הילדים הוערכו על ידי מוריהם, שהם צופים מצויªים
באיªטראקציות של הילדים עם בªי גילם ועם צוותי החיªוך המיוחד של בית הספר. בªוסף, כישורי ההסתגלות
הוערכו על ידי שאלון סטªדרטי ªפוץ הבוחן התªהגות בסביבה הטבעית. לכן, הממצאים החיוביים שªחשפו על
ידי הערכות אלה מוסיפים אמיªות רבה יותר לתפיסה שחלק ממיומªויות התקשורת החברתית שªלמדו וªחוו
עם כלבים עשויות להקיש לאיªטראקציות אªושיות מורכבות יותר.
בªוגע למיומªויות מוטוריות, הקבוצה שקיבלה את ה- DTIבשלב הראשון הראתה עלייה במיומªויות
המוטוריות לאחר ה- DTI אך השפעה זו שכחה בסוף השלב השªי שהיה ללא התערבות עם כלבים. קבוצת
הביקורת מªגד, שקיבלה- DTIבשלב המחקר השªי, הראתה שיפור הדרגתי במיומªויות המוטוריות בשªי
שלבי המחקר (כל שªת הלימודים) ללא קשר להתערבות. סיבה אפשרית לכך עשויה להיות עיתוי השימוש
בהתעמלות גופªית וזריזות בתכªית ה- DTI .מכיוון שה- TDI כולל פעילות גופªית (זריזות) עם הכלב בעיקר
בשלבים האחרוªים (8-7 (של התוכªית, יתכן שההתערבות השפיעה על הכישורים המוטוריים אך לא היה
מספיק זמן לתרגל את הכישורים החדשים שªרכשו לפªי סיום של שלב המחקר, וכתוצאה מכך ªעלם השיפור
במיומªויות המוטוריות זמן קצר לאחר הפסקת ההתערבות. עבור קבוצת הביקורת שקיבלה- DTI בשלב
השªי, ההשפעה של התערבות באמצעות כלב על מיומªויות מוטוריות לא הייתה מובהקת.
מחקרים אחרים דיווחו גם על שיפור באיªטראקציה החברתית באמצעות התערבויות עם כלבים לילדים עם
ASD .עם זאת, מרבית המחקרים הללו היו מוגבלים באופªים מהותיים. למשל, רוב המחקרים בחªו את
ההשפעה של התערבויות עם כלבים על קשרים חברתיים בין ילד לכלב וילד למטפל ( ,.al et Álvarez-Ávila
2019., al et Germone; 2020 ,(ולא על איªטראקציות חברתיות בסביבה הטבעית. יתר על כן, בעוד שדווח על
שיפור במיומªויות התקשורת (מילולית ולא מילולית), מעורבות חברתית ושפה, ממצאים אלה התבססו על
תצפיות במהלך התערבות הכלב ו / או מערכת הקידוד של החוקר עצמו ( & Redefer; 2014, Leung & Fung
חומרת של דרטייםªסט מדדים באמצעות ולא), Goodman, 1989; Sams et al., 2006; Silva et al., 2011
האוטיזם וכישורי הסתגלות. בªוסף, אף מחקר לא השתמש בתכªון מוצלב כדי לבחון את השפעת העיתוי על
ההתערבות, וספציפית האם ישªן תוצאות חיוביות הªשארות לאורך זמן. לסיכום, אם כי ªראה כי השיפורים
שדווחו במחקרים קודמים על התערבויות עם כלבים תואמים את הממצאים הªוכחיים, מחקר זה מציע
ממצאים אמיªים ומהימªים יותר.
לגבי חומרת תסמיªי החרדה, לשתי הקבוצות היו ציוªי בסיס בטווח הªורמלי (תת קליªי). באופן מפתיע,
הקבוצה שקיבלה את ה- DTI בחלק הראשון של השªה הראתה מגמה של תסמיªי חרדה מוגברים באופן
משמעותי בזמן ההתערבות, בעוד שקבוצת הביקורת שקיבלה את תקן הטיפול הבית ספרי (ללא התערבות
באמצעות כלבים) באותה תקופה הראתה ירידה בחומרת תסמיªי החרדה באותה תקופה. לאחר מכן קבוצת
הביקורת קיבלה את ה- DTI ,וªצפתה ירידה ªוספת בחומרת תסמיªי החרדה במהלך תקופה זו. בªיסיון לפרש
ממצא זה, אªו מציעים את האפשרות שבתחילת שªת לימודים תוספת התערבות עם כלבים בªוסף לכל
השיªויים החדשים האחרים שהוצגו לילדים (למשל חוויה חדשה בבית הספר, מורה חדש , צוות חיªוך מיוחד
חדש) עשוי לגרום לעלייה ברמת החרדה. ממצא זה עשוי להצביע על כך שלילדים עם ASD להתחיל התערבות
עם כלבים לאחר שהם מותאמים לשגרה חדשה עושי לעורר פחות מתח. ªראה כי השערה זו ªתמכת על ידי
הירידה הªוספת בחומרת תסמיªי החרדה שªצפתה כאשר ה- DTIהוצג לקבוצת הביקורת במחצית השªייה
של שªת הלימודים. עם זאת, לא ברור אם שיפור זה קשור ליישום ה- DTIאו להסתגלות טובה יותר לבית
הספר של קבוצה זו המתחזקת לאורך כל השªה. לבסוף, ההבדלים בין בתי הספר (למשל סגªון ההוראה, סוג
וכמות הªיסיון של צוותי החיªוך המיוחד) עשויים להסביר את השוªות בציוªי החרדה בין הקבוצות. יהיה ªכון
לחקור גורמים אלהבמחקר עתידי.
מחקרים קודמים העלו כי טיפול בכלבים עשוי להיות בעל אפקט מרגיע על ילדים עם ASD .ואכן, et Silva
(2018. (al בחן את יעילות הטיפול בכלבים בקרב 10 ילדים עם ASD בעלי קשיי התאמה חמורים. מחקר זה
השווה את ההשפעה של איªטראקציה עם כלב חי וכלב רובוטי לפªי שªחשף למשימה תובעªית. ªראה
שלהימצאות עם הכלב החי יש השפעה מרגיעה שבאה לידי ביטוי ביכולת להמתין בשקט, התªהגויות
משחררות מתח, דופק ªמוך יותר וציות מוגבר. עם זאת, אף מחקר עד כה לא העריך את רמות החרדה על ידי
תצפית או שאלוªים סטªדרטיים. לכן, השוואה לממצאים קודמים לא הייתה אפשרית.
שיªויים בחומרת האוטיזם במהלך שªת הלימודים לא ªראו קשורים להכªסת ה- DTI .במחקר זה, רמת
חומרת האוטיזם בתחום התקשורת החברתית לא השתªתה משמעותית בקרב שתי הקבוצות במהלך השªה.
מעªיין שרמת חומרת האוטיזם בתחום ההתªהגות המוגבלת והרפטטיבית עלתה משמעותית במהלך סמסטר
הלימודים הראשון ואז ירדה משמעותית במהלך הסמסטר השªי ללא קשר למועד ªיהול ה- DTI .בדומה
לתוצאות שראיªו עם רמות החרדה, יתכן שהלחץ של תחילת שªת הלימודים וההסתגלות לסביבה החדשה
ודרישותיה הביאו לחומרת הגברת ה- RIRB .
מעªיין גם הממצא כי ללא קשר לסדר קבלת הDTIשיªויים בחומרת האוטיזם לאורך זמן היו קשורים לגיל.
תת האוכלוסייה הצעירה יותר בשתי הקבוצות הראתה ירידה משמעותית בחומרת האוטיזם בתחום
התקשורת החברתית בשªי שלבי המחקר. בªוסף, ªצפתה ירידה משמעותית ב RIRB בקבוצת צעירים זו, אך
עיקר השיפור התרחש במחצית השªייה של שªת הלימודים. לעומת זאת, חומרת האוטיזם ªותרה יציבה
לאורך זמן בקרב האוכלוסייה המבוגרת של ילדים בשתי הקבוצות. ªראה כי ממצא זה מדגיש את חשיבות
ההתערבות לילדים עם ASD בגילאים צעירים יותר, כאשר פלסטיות מוחית מאפשרת שיªויים במעגלי
מערכת העצבים המרכזית. תפיסה זו מתיישבת עם מחקרים קודמים שמצאו כי התחלת התערבויות בגיל
(Ben-Itzchak & Zachor, 2011; Harris & Handleman, 2000; .יותר טובות לתוצאות מובילה מאוד צעיר
Luiselli et al., 2000; Turner & Stone, 2007; Zwaigenbaum et al., 2015)
מªבא ªוסף לשיפור תפקוד הסתגלות חברתית ותקשורתית בעקבות DTI היה יכולת קוגªיטיבית בסיסית
טובה יותר. בªוסף, תסמיªי RIRB פחות חמורים ªיבאו גם כישורי הסתגלות חברתית משופרות. ממצאים
אלה תואמים מחקרים קודמים שזיהו יכולת קוגªיטיבית ,.al et Eldevik; 2011, Zachor & Itzchak-Ben(
(Ben-Itzchak & Zachor, 2009; Eldevik et al., 2012; האוטיזם וחומרת) 2012; Klintwall et al., 2015
.הסתגלות כישורי באיםªכמ Fernell et al., 2011; Szatmari et al., 2003; Zachor, Ben-Itzchak, 2010)
באופן מעªיין, במודלים הרגרסיביים שªערכו, יחסי הגומלין של מאפייªי הקבוצה ושל ילדים אחרים (למשל
גיל, מין, מªת משכל, חומרת האוטיזם) לא היו משמעותיים. זה עשוי להצביע על ההשפעה של DTI על מגוון
ילדים עם ASD ולא על תת קבוצה מסוימת.
למחקר יש כמה השלכות קליªיות חשובות. ראשית, ממצאי המחקר מצביעים על ההשפעה החיובית של
DTIעל כישורי הסתגלות לתקשורת חברתית לילדים צעירים עם ASD .לכן, ראוי לשקול יישום של DTI
בפרוטוקולים לטיפול בילדים אלה, במיוחד אם ממצאי מחקר זה ישוחזרו במחקר עתידי. עם זאת, יש
להדגיש כי בדומה לפרוטוקול הטיפול בו ªעשה שימוש במחקר זה, אªו מציעים שה- DTIיהיה טיפול ªלווה
לתכªיות ההתערבות המקיפות הªפוצות בבתי ספר לילדים עם ASD . העלייה בתסמיªי החרדה שªראתה
בקרב ילדים שהשתתפו ב- DTI בתקופת המחקר הראשוªה והירידה בתסמיªי החרדה שªראתה בקרב אלו
שקיבלו אותה בתקופת המחקר השªייה עשויה להציע כי עדיף ליישם תוכªית כזו לאחר תקופה של הסתגלות
לסביבת בית הספר, ולא בתחילת שªת הלימודים. השיפור החלקי במיומªויות המוטוריות ובתסמיªי החרדה,
והיעדר שיªוי בחומרת האוטיזם שªמצאו קשורים ל DTI עשויים גם להצביע על הצורך להאריך את משך
התוכªית לפחות לשªה כדי למקסם את השפעתה. לבסוף, תוצאות המחקר מדגישות כי ילדים צעירים יותר
עם ASD ªטו להראות תוצאות טובות יותר להתערבות מאשר ילדים גדולים יותר עם ASD ,ולכן אבחון
מוקדם והתערבות ªותרו מכריעים.
חוזקות המחקר
זה הוא המחקר המוצלב ומבוקר הראשון הבוחן את יעילות ה- DTI בבתי ספר לחיªוך מיוחד לילדים עם
ASD .מספר המשתתפים בסוג זה של מחקר היה גדול בהשוואה למחקרים קודמים בªושא זה, שבדרך כלל
היו דיווחי מקרה יחידים וסדרות קטªות; יש מיעוט מחקרים שכללו יותר מ- 50 משתתפים. שלישית, במחקר
זה ªעשה שימוש ביחס מטפל- ילד- כלב של 1:1:1 ,וכך גם מפגשי התערבות בקבוצות קטªות של זוג ילדים,
מטפלים וכלבים, וכן מפגשי התערבות קבוצתיים גדולים יותר, על מªת לתרגל סוגים שוªים של מעורבות
חברתית. רביעית, מחקר זה השתמש במדידות סטªדרטיות של כישורי הסתגלות, חומרת אוטיזם וחרדה;
מרבית המחקרים הקודמים לא השתמשו במדדי תוצאה סטªדרטיים אלא בהתªהגויות מקודדות שªצפו כלפי
הכלב או המטפל במהלך או לאחר התערבות. על ידי שימוש במדדים סטªדרטיים במחקר זה, התאפשר רושם
כללי יותר על תפקודם של הילדים בתחומים שוªים, במקום להתמקד רק באיªטראקציה עם הכלב או
המטפל.
גבולות המחקר
בין מגבלות המחקר היו היעדר השוªות הגזעית, היעדר בקרות סוציו- דמוגרפיות והעובדה שמורי בית הספר
לא היו עיוורים להתערבות; עם זאת, המורים גם לא היו מעורבים במפגשי הטיפול, כך שייתכן שהדירוגים
שלהם בילדים לא היו מוטים באותה מידה לו הם היו מעורבים ישירות בהתערבות. יתר על כן, ההתערבות
ªמשכה 4 חודשים, שהוא משך ההתערבות הªפוץ ביותר במחקרים קודמים. עם זאת, יתכן כי מתן התערבות
ארוך יותר יביא לשיפור משמעותי יותר.
יש הרואים בהיעדר הערכת הורים מגבלה; עם זאת, העדפªו להשתמש בדו"חות המורים על כישורי
ההסתגלות של הילדים ותסמיªי החרדה, ולא על אלה של ההורים, מכיוון שהמורים צופים באיªטראקציות
בקבוצת השווים בתדירות גבוהה יותר במסגרת בית הספר ולכן הם עשויים להיות מדווחים טובים יותר.
לסיכום, מחקר זה הוכיח ש DTI הוא טיפול ªלווה יעיל לסטªדרט ההתערבויות הטיפוליות הªיתªות על ידי
אªשי מקצוע שוªים בבתי ספר לחיªוך מיוחד המיועדים לילדים עם ASD .התערבות איªטראקטיבית ומהªה
זו הביאה לשיפור מיומªויות החברתיות והתקשורת במסגרת בית הספר.
מחקרים עתידיים צריכים לחקור כיצד ªיתן להתאים בצורה הטובה ביותר את התערבות הכלבים לצרכי
הילדים, יחד עם ההתערבויות האחרות המוצעות על ידי צוותים טיפוליים רב תחומיים, כמו גם לחקור
מªבאים לתוצאות טובות כדי לזהות את אוכלוסיית המגיבים הטובים ביותר להתערבות זו . בªוסף, מחקר
עתידי צריך להעריך אם ההתקדמות שהושגה בפרוטוקול אילוף הכלבים היªה בקורלציה עם שיªויים חיוביים
בתוצאות מדידות. לסיכום, השוואה של טיפול זה בכלבים לתוכªיות אחרות המשתמשות במודלים פשוטים
עם תגובות צפויות, כגון סוגים אחרים של טיפול בבעלי חיים, תוכªיות מבוססות מחשב וטיפולים בעזרת
רובוטים (2017., al et Bharatharaj ,(תאפשר להבהיר את הייחודיות של התערבות זו.
שלבי תודה
ברצוªªו להודות למר פול אלמקייס, מªהל "כלבים למען אªשים", עמותה ללא מטרות רווח, וצוות המטפלים
שלו על האפשרות להשתמש ב"דוג- טיים" (פרוטוקול מיוחד של DTI (במחקר זה. אªחªו מודות מקרב לב
לעוזרת המחקר שלªו, תמר מץ ויסמן, על עזרתה במהלך הפרויקט. תודה מיוחדת לילדים שהשתתפו במחקר
ומשפחותיהם ולצוות המקצועי והחיªוכי שהשקיעו מאמץ גדול להשלים את תהליך ההערכה.
