אחד המיילים הנפוצים שאני מקבל היא בנושא בעיות של אנשים עם אילוף גור או כלב ל-עשיית צרכים מחוץ לבית
אין דבר כזה כלב שכמעט מאולף ל-עשיית צרכים מחוץ לבית. או שהוא כן או שהוא לא. להגיד דבר כזה זה כמו להגיד שאשתי כמעט בהריון. כשכלב מאולף ל-עשיית צרכים מחוץ לבית הוא לעולם לא משתמש בבית בתור שירותים.
הרבה אנשים לא מבינים למה כלבם לא מבין מה לעשות לעשות כשלוקחים אותו מחוץ לבית. פשוט להפנות את הכלב מחוץ לבית כמה פעמים ביום זה לא אותו הדבר כמו לאלף אותו ל-עשיית צרכים מחוץ לבית.
פשוט לקחת אותו מחוץ לבית לא אומר שהוא יודע למה הוא נלקח מחוץ לבית. אחד הבעיות הגדולות בין כלב לבעליו שהכלב ישמח לרצות את בעליו אך הוא לא יודע לתקשר איתך.
התיאוריה של אילוף כלב ל-עשיית צרכים מחוץ לבית היא פשוטה ביותר. מדובר על מציאת אמצעי שמונע ממנו לעשות זאת בתוך הבית ולתת לו הזדמנות לעשות זאת רק מחוץ לבית. זה גם אומר שהכלב לומד לתקשר איתך מתי הוא צריך לצאת החוצה לעשות צרכים.
כלב הוא יצור של הרגל ובגלל זה הוא לומד על פי אסוציאציה (הקשר), אם האימון הוא עקבי הוא ילמד במהרה שאין מקום אחד לשחרר את עצמו מאשר מחוץ לבית.
אנחנו מנצלים איסטינקנט מאוד טבעי של הכלב – הרצון שלו לשמור על אזור השינה שלו נקי – לא לבלגן את המיטה שלו. אנחנו מציעים לכלב מאורה שבאה בצורה של כלוב טיסה או פתרון אחר. זה נהיה המיטה שלו והוא לא יכול לצאת ממנה החוצה. אם המיטה/מאורה בגודל המתאים הוא לא יעשה בה את צרכיו. גורים לא יאהבו את זה בהתחלה (חלק יצרחו את נשמתם) אבל לאחר כמה ימים הם יקבלו אותה ללא בעיה.
כלבים מאז ומתמיד היו יצורים של מאורה ולהקה. בעלי חיים באופן אינסטנקטיבי מעדיפים מאורה או מחסה. בטבע הגורים גדלים בתוך מאורות. הם מבלים זמן רב משנת חייהם הראשונה בתוך מקומות מאוד סגורים במאורה שלהם. בתוך בתים, גורים בדרך כלל בוחרים את המאורה שלהם. הם ייכנסו מתחת לשולחן, מאחורי ספה, ארון וכו'.
כלוב לכלבים הוא מושלם, הוא מספק מיטה נוחה ומוגנת, מקום טבעי להניח בו את הכלב כשצריך לשמור עליו או לקבל שקט נפשי ממנו.
אם דוחה אותך הרעיון של להגביל אותו לתוך כלוב, הרשה לי להפיג את הרגשת האכזריות שלך. אתה למעשה נענה לצרכים מאוד טבעיים מהצד של הכלב. במצבו הפראי, איפה כלב הולך לישון במהלך הלילה? האם הוא נשכב על האדמה באמצע השטח הפתוח איפה שבעלי חיים אחרים רואים אותו? לא! הוא מוצא מאורה, מסתור, מחילה שנותנת לו תחושת בטחון – תחושת הגנה. השימוש הנכון בכלוב רק מספק את צרכיו הבסיסיים ביותר של הכלב – הגנה, מחסה, בטחון וחום.
עכשיו שזה נאמר. חלק מהגורים יצרחו במהלך הלילה הראשון – חלק במהלך הימים הראשונים שתשימו אותם בתוך כלוב. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא "האם אני צריך להרגיל את הכלב לכלוב? או להתרגל לנקות חרא מהשטיח?" שאלה קלה.
גורים כן מצליחים להבין את הרעיון שצרחות לא יביאו הם שום דבר – כל עוד אתה מתעלם ולא מוציא אותם לכלוב כשהם צורחים.
אם זה מפריע לך, שים את הכלוב בקום שלא תשמע אותם, או תעזוב את הבית לכמה שעות. האמן לי – זה ייפסק כשהם יתעייפו. אלה שנכנעים יוצרים את הבעיות של עצמם.
גורים קטנים באופן טבעי ישנו בערך 15-18 שעות ביממה. זה נורמלי. מהר מאוד שהכלוב = תנומה.
אני שומר קערת פלסטיק של צ'ופרים ליד הכלוב. כל פעם שאני שם את הגור בכלוב, אני נותן פקודת "כלוב" וזורק כמה צ'ופרים. זה נותן לו סיבה טובה להכנס פנימה. תתפלא כמה מהר הוא ילמד לצפות לצ'ופר כשהוא נכנס לכלוב, והחוויה תהיה נעימה עבורו.
כשכלב גודל ולומד אתן את הפקודה "כלוב" לפני שאני זורק את הצ'ופרים. אני אצפה מהכלב להכנס מרצונו בגלל שאמרתי לו. התרגיל הזה הוא הבסיס ללימוד כלבך ללכת למיטה שלו כשבאים אנשים הביתה. כלבים שנובחים ומתנהגים בצורה לא מנומסת כשהם שומעים את הפעמון צריכים לקבל את הפקודה ללכת למיטה שלהם. זה ההתחלה של אילוף ואימון.
כשחושבים על הגודל המתאים לכלב שלך, תחשוב קטן. מאורה או כלוב זה לא ווילה. כלוב גדול מדי לגור יעודד אותו להשתמש בחלק קטן מהמקום הפנוי בתור מיטה והשאר כשירותים.
הגור צריך ללמוד – עשיית צרכים מחוץ לבית. זה בסדר לשים את הכלוב בחדר של האדם שמוציא אותו לטיול בבוקר. זה מצב זמני. אני לא חובב גדול של כלב שישן בחדר השינה. זה בדרך כלל גורם לכלבים בוגרים לפתח בעיות דומיננטיות. ברגע שהגור גדול מספיק להעביר את הלילה ללא הצורך לצאת החוצה הייתי ממליץ להעביר את הכלוב לחדר אחר.
הכלוב אף פעם לא אמור לשמש כמקום ענישה עבור הכלב, אז כמה צעצועים יתקבלו בברכה. קונג ממולא בחמאת בוטנים או גבינה יספק לך הרבה שקט. זהירות בצעצועים שאתה שם – חלקם עלולים להיות מסוכנים לגורים. יותר מדי פעמים גורים לועסים צעצועים לא ראויים, בולעים ונחנקים.
תתחיל לאלף אותו בזמן שאתה נשאר איתו בחדר כשהוא בכלוב, שבח אותו ותן לו לדעת שאתה שמח שהוא נשאר בפנים, והוא שקט. אתה יכול לכעוס ולתת לו לדעת שאתה לא שמח כשהוא צורח, אבל זה לא ירשים אותו. אז פשוט התעלם.
יצירת מאורה כמו כלוב עובד כל כך טוב שרוב הכלבים במהרה לומדים להכנס פנימה בשביל לישון, ובכלליות, לומדים שזה האזור הפרטי שלהם. הם יודעים שהם יכולים להכנס פנימה לישון ואף אחד לא יציק להם. אני מאכיל את כל הכלבים שלי בתוך המתחם הפרטי שלהם, לעולם לא מחוץ לו.
לגור לעולם לא צריכה להיות גישה חופשית לבית אלא אם הוא תחת השגחה. אם הוא חירבן על השטיח כשלא יסתכלת 45 שניות – נדפקת ועשית טעות. אל תאשים את הגור בטעויות שלך.
הזמן היחיד שבו הכלב חופשי בבית הוא מיד אחרי שהם חוזרים מטיול ורק לזמן קצר. רוב האינטראקציה עם הגור תעשה מחוץ לבית. אני לעולם לא משאיר גור חופשי ללא השגחה בבית עד שהוא לא מגיע לגיל 18-24 חודשים וגם אז לתקופות קצרות.
