כמות מחקרים הולכת וגדלה מאשרת את מה שיכולנו להגיד בצורה אינטואיטיבית בלבד – ש-בעלי חיים מרפאים אותנו פיזית ופסיכולוגית.
יותר ויותר קליניקות של מטפלים ומוסדות טיפוליים משתמשים ב-כלבי טיפול ו-בעלי חיים בשביל לבנות גשר ולהגיע לאלה שמתמודדים עם קשיים, עם תוצאות מרשימות. מחקר קליני מ2007 של טיפול בעזרת סוסים לדוגמה, מצא "הפחתה ברמות המועקה הפסיכולוגית ושיפור בתחושת בריאות פסיכולוגית כללית קרו מייד אחרי טיפול והיו יציבים למשך 6 החודשים שלאחר מכן". אלה המעורבים בתכנית תארו את עצמם כמסוגלים לחיות בצורה מלאה יותר בכאן ועכשיו, פחות מוטרדים מחרטות, אשמה וטינה, פחות ממוקדים על פחדים מהעתיד, יותר עצמאיים ויותר עצמאיים.
מחקר יותר עדכני מ2012 של שימוש פסיכיאטרי ב-טיפול באמצעות בעלי חיים הסיק ש-בעלי חיים עוזרים במיוחד בשיפור יכולות חברתיות ותקשורתיות, הקלה על חרדה, העלאת מצב רוח ושיפור האמפטיה. כל הגילאים הראו שיפור מהטיפולים האלה, המחקר מעיד, אבל הוא נפוץ במיוחד עבור אלה המתמודדים עם עניינים כמו התמכרות, דכאון, התעללות מינית, חרדה, סכיזופרניה והפרעות בסקפטרום האוטיסטי.
מחקר נוסף בחן את ההשפעה של טיפול בעזרת סוסים עבור נוער בסיכון מצא שכל המשתתפים דיווחו על דימוי עצמי משופר, שליטה עצמית, אמון וסיפוק כללי מהחיים.
בעלי חיים כמטפל
הרעיון של בעל חיים כמטפל הוא רחוק מלהיות חדש. כבר ב1792, הNew York Retreat באנגליה, אחד מהמתקנים היחידים שבזמנו שהציעו טיפול הומאני לאלה הסובלים מבעיות נפשיות, הרשה למטופלים שלו לטפל בחיות חווה כדי לשפר את מצבם הרגשי.
הרעיון הזה נתפס אצל אחרים במשך השנים, ועזר לאלה הסבולים מתשישות שלאחר מלחמה, אפילפסיה ומגוון בעיות פסיכיאטריות. ב1800 המאוחרות, כלבי טיפול ו-בעלי חיים אחרים היו נפוצים במיוחד במרכזי ריפוי נפשי אירופאיים. בזמן שהשיטות המדעיות השתכללו ב1900 המוקדות, בעלי חיים נהיו נדחפו מהתמונה הטיפולית. זה השתנה ב1960, כאשר פסיכיאטר ילדים בשם בוריס לוינסון גילה שבעזרת כלבי טיפול המטופלים הצעירים שלו מסוגלים להפתח יותר במהלך הפיגשות. "הטיפול בעזרת כלבים" הזה, כמו שהוא קרא לו, נהיה מקובל ומוסכם ככלי עזר לרפואה המסורתית.
היום, כלבי טיפול מקבלים מגוון שמות, טיפול בעזרת כלבים, כלבנות טיפולית, כלבנות שיקומית, פסיכוטרפיה כלבנית, טיפול באמצעות כלבים, ועוד הרבה.תכניות החל מאינטראקציה פשוטה עם בעל חיים ועד פגישות פסיכוטרפיות מובנות אשר בהם כלפי טיפול עוזרים למשתתפים להביע את רגשותיהם, להתגבר על פחדים ולפתח בריאות רגשית.
לדוגמה, בטיפול בעזרת סוסים, משתתפים מתבקשים לבחור סוס, ובתמורה להבחר על ידי סוס – ואז ליצור איתו קשר. למישהו שיש בעיה עם גבולות, לדוגמה, יתבקש להוציא סוס מתוך האורווה שלו. עוד בן אדם אשר התמודד עם התעללות ודחייה יכול למצוא העצמה בטיפול בבעל חיים כל כך גדול ומלכותי ושהבעל חיים מקבל את ההנחייה והסמכות שלו. בכל האינטראקציות, המשתתפים לוקחים יוזמה. מתמודדים עם פחדים ומקבלים פידבק מיידי מהבעל חיים.
וזה לא רק סוסים וכלבים. לאמות, חתולים, ציפורים, דולפינים, ארנבים, חמורים אפילו זאבים, ועוד רבים עוזרים לאלה שצריכים עזרה, אם זה התמכרויות, דכאון, סכיזופרניה, פוביות, פוסט טראומה או מגוון בעיות אחרות.
מה בעלי חיים מציעים?
מה זה הדבר הזה ב-בעלי חיים שעוזר לנו לעלות בחזרה על המסלול.
ל-בעלי חיים יש קשר עמוק וגנטי אתנו. אנחנו מחווטים לתקשר עם בעלי חיים. ההישרדות האבולציונית שלנו הייתה תלויה בזה שנשים לב ונגיב אליהם. טיפול בעזרת בעלי חיים מעלה מחדש את הקשר העתיק הזה.
בעלי חיים נותנים לנו פידבק אמיתי וכנה ומיידי. בעלי חיים עושים מראה למצב הפיזיולוגי והרגשי שלנו ללא פילטרים. במקום, אנחנו מקבלים תגובות לא שיפוטיות והבנות חדשות לגבי המצב שלנו. אולי הכי חשוב, ל-בעלי חיים לא איכפת איך אנחנו נראים, כמה אנחנו מוצלחים בחיי האהבה שלנו, כמה חברים יש לנו, או כמה כסף יש לנו. הם מגיבים ללא ביקורת, רק למצב הרגשי והפעולות שלנו.
בעלי חיים מורידים מחסומים בתקשורת. רק הנוכחות של בעל חיים וההתנהגות הטבעית שלו, למעשה, יכול לעורר שיחה ולעורר אינטראקציה. אנשים נהיים יותר חברותיים, םחות מאיימים ויותר רגועים בנוכחות בעלי חיים, לפי מספר מחקרים. במקרה של מטפל ומטופל, זה יכול להיות קיצור דרך לקבלת חומרים לעבוד איתם, מרכיב חיוני בטיפול. במחקר אחד, 56 אחוז מתכנית למכורים נראו שיצרו קשרו ספונטני עם כלבי טיפול ובעקבות כך החלו לחשוף פרטים מההיסטוריה שלהם כולל אלימות, אובדן, בעיות משפחתיות ועוד.
בעלי חיים הם מנחמים פסיכולוגית ופיזיולוגית. כל אחד שהחזיק גור או שם את הראש על סוס לאחר יום רע יכול להעיד כמה בעלי חיים מורידים לחץ. מחקרים מאשרים ש-בעלי חיים מעלים רמות אוקסיטוסין, הורמון שמוריד חרדה ולחץ דם ויכול אפילו להציל חיים של אלה הסובלים מסתימות בעורקים.
בעלי חיים מאפשרים לנו להתאמן על מערכות יחסים עבור אלה שמוצאים את זה קשה להתחבר עם אחרים, בעלי חיים מציעים דרך לא מאיימת לבחון את מערכת היחסים לפני שלוקחים צעד גדול יותר בנסיון ליצור קשר עם בני אדם. בעל החיים לא מחליף מערכת יחסים לא מוצלחת, במקום, הוא ממלא תפקיד של גשר למערכת יחסים טובה יותר מבחינה רגשית.
בעלי חיים מוציאים אותנו מעצמינו דאגה ויצירת קשר עם בעל חיים מאפשר לנו להתפקס על משהו שהוא מעבר לבעיות שלנו. צעידה אחורה אפילו רגעית מלפעמים בעיות שעוטפות אותנו מכל הצדדים יכול להיות צעד חשוב בלראות שינוי. בעלי חיים יכולים גם לשמש כמטפורה.
בעלי חיים מלמדים אותנו אחריות ושליטה עצמית אנחנו לא יכולים למהר בעלי חיים לעשות משהו. אנחנו חייבים לנוע בקצב שלהם ולחלק משימות לחלקים קטנים שהם מבינים. התוצאה היא שגם בחיינו אנחנו לומדים לשלוט על הדברים. בנוסף לקיחת אחריות על הבעל חיים לא רק מראה לנו איך לפגוש את הצרכים של אנשים אחרים, זה גם נותן לא את האושר של לעזור לאחרים. לפעמים מתייחסים לטיפול בעזרת בעלי חיים כאל טיפול בעזרת סיוע ל-בעלי חיים, הדגש הוא על הסיוע לבעלי החיים שהוא עצמו חלק מהטיפול.
בעלי חיים מביאים את המגע בחזרה לטיפול מסיבות ברורות, מגע פיזי בין מטפלים ומטופלים הוא פשוט לא אופציה. בעלי חיים מחזירים את הרכיב החשוב הזה למציאות הטיפולית.
בעלי חיים משפרים הערכה עצמית זה קשה לא להגיב ליצורים שמגיבים אלינו בצורה כל כך עמוקה. אפילו אם היה לנו שביל של החלטות גרועות מאחרוינו בחיים, להסתכל לבעל חיים בעיניים מאפשר לנו לחשוב, אולי המצב לא כל כך גרוע אחרי הכל.
