מחקר: כלבים רוצים להרוויח את החטיפים שלהם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

סיפוק זה ההרגשה הטובה הזו שאתה מקבל לאחר שפתרת בעיה מסובכת. לכולנו יש את רגעי ה"אוריקה" האלה כאשר כל החתיכות נופלות למקום הנכון, מה שמאפשר לנו סוף סוף להבין משהו.

לפי מחקר חדש, גם לכלבים יש את הרגעים האלו. כלבים אוהבים לקבל את ה" תלוש משכורת" (חטיף) שלהם – יחד עם ההזדמנות להרוויח אותו. החטיף הוא פקטור מוטיבציוני, אבל העבודה העבורו היא לא פחות חשובה עבור כלבים. זה נראה שבני אדם הם לא המין היחיד שנהנה ומקבל סיפוק מעמידה מול אתגר והשלמתו.

חוקרים בשוודיה בחנו 12 כלבי ביגל אשר הצתותו ל6 זוגות. 6 סוגים שונים של ציוד הוכר לכלבים. כאשר השתמשו בהם כראוי, כל חתיכה מהציוד עשתה צליל מיוחד משלה שסימן שהמשימה צלחה. לדוגמה לנגן תו אחד בפסנתר צעצוע, לחיצה על פדל שצלצל בפעמון, או לדחוף קופסת פלסיק משולחן שעשתה רעש ברגע שפגעה ברצפה. בכל אחד מהזוגות, כלב אחד היה ניסוי והשני היה בקרה.

לאחר שכל 12 הכלבים אומנו, הם נלקחו לאזור הניסוי היכן שהציוד הועמד למבחן. בכניסה היה אזור המתנה בו כל כלב חיכה למשימה שלו. עוזר מחקר ליווה אותו לזירת הניסוי ואז סובב אליו את הגב ולא נתן לו שום הוראות.

ברגע שהיה בתוך אזור הניסוי היה שער שהוביל לרמפה עם 3 סוגים שונים של פרסים – חטיף, בן אדם שמלטף וכלב אחר. בזמן המתאים, חוקר חבוי פתח את השער. הביגל שהיה בתפקיד הנסיין קיבל גישה לרמפה לאחר שסיים בהצלחה שלושה משימות שאומן אליהם. הוא קיבל לאחר מכן את אחד משלושת הפרסים הנ"ל.

הביגל בתפקיד הבקרה קיבל פרס לא משנה כיצד הוא התנהל עם הציוד שאליו הוא אומן. הזמן שהשער נפתח הותאם בדיוק לזמן שלקח לבן זוג שלו הנסיין להשלים את המשימה. שני הכלבים העבירו אותה כמות זמן באזור הניסוי וקיבלו את אותו הפרס. ההבדל היה בין אם כן או לא השער נפתח לאחר ביצוע בהצלחה משימה. כל זוג עבר מספר נסיונות בהם התחלפו התפקידים בין הנסיין לבקרה.

החוקרים מצאו שכאשר הכלב היה בתפקיד הנסיין הוא היה נלהג להכנס לזירה ורוב הפעמים נכנס לזירה הרבה לפני הבן אדם שהוביל אותו. בכל סיבוב הוא כשכש בזנב בהתלהבות והיה יותר אקטיבי במהלך המשימות. לא רק שהוא נראה שמח יותר בזמן המשימות, הוא היה נלהב יותר ועזב את הזירה במהירות לאחר שקיבל חטיף. ב2 הקבוצות העדיפו את החטיף משאר הפרסים.

כאשר הפרס היה ליטוף מבן אדם שהכלב מכיר, לא היה הבדל בין הקבוצות. לפי החוקרים, הכלבים הבינו שהם אלה ששולטים מתי יקבלו את הפרס והגיבו בהתרגות להזדמנות שניתנה הם לפתור את הבעיה.

כאשר הכלב היה בתפקיד בקרה, הוא לא היה נלהג להכנס לזירה מלכתחילה. הכלבים האלה היו צריכים עידוד מהנסיין בכלל להכנס לזירה. לא היה שום התרגשות מקבלת החטיף, והם היו פחות אקטיביים במהלך השהייה בזירה.

כלבי הבקרה לעסו את הציוד והראו סימנים של תסכול ולחץ עקב חוסר יכולת לצפות ושליטה בקבלה של הפרס. למרבה ההפתעה חלק מהביגלים לימדו את עצמם איך להתעסק עם הציוד ללא שאימנו אותם במטרה להצליח לפתוח את השער.

המחקר מציע שכלבים למדו דברים שהם היו צריכים כדי לשרוד במהלך הניסוי. ולמדו משהו שהם אהבו לעשות. זה נתן להם סיפוק ותענוג להשתמש במוח שלהם כדי לפתור בעיה מסובכת. כאשר כלב צריך לקחת החלטות ולהשתמש במוח שלו לפתור בעיות, זה חשוב לחוויה הרגשית שלו. זה מגביר את היכולת שלו ללמוד ולזכור, כמו גם תחושת ההנאה מהחיים הכללית.

עקבו אחרינו

הירשמו לרשימת התפוצה לקבל עדכונים

תרמו לנו!

תרמו לנו עכשיו על מנת לעשות דברים טובים

תעזרו לנו לעזור לכלבים שיעזרו לכם